הסוכן שלא היה ולא נברא

"תום לב מוחלט הנדרש על פי חוק מהמבוטחים, נדרש שבעתיים מחברות ביטוח וסוכנים", רשום באתר האינטרנט של חברת הביטוח שומרה.

"לכן אנו מחויבים להעניק ללקוחותינו הגנה מיטבית ולעמוד לצדם בקרות נזק", כך חרתה שומרה על דגלה.

מה ערך יש להצהרות אלה? מיד נראה.

שולמית שמעוני עזבה את הקיבוץ ועברה לתל אביב. השנה הראשונה בדירה השכורה עברה בשלום. אולם בשנה השנייה חדרו לדירה פורצים ורוקנו את תכולתה.

לפני המעבר לעיר הגדולה, חששה שמעוני מאירועים שכאלה. היא סיפרה לבנה כי היא שוקלת לרכוש ביטוח.

הבן הפנה אותה לאלי לוגסי. הוא ידוע כמי ש"מתעסק בנושא ביטוח", אמר הבן לאמו.

שמעוני פעלה כמצוות הבן. היא פנתה ללוגסי וזה קישר בינה לבין סוכנות הביטוח פריים. נציג פריים, מילא בטלפון הצעת ביטוח.

זמן מה לאחר מכן, קיבלה שמעוני לביתה פוליסה של חברת הביטוח שומרה. היא הבחינה כי רשום בה ש"קיימים סורגים בכל חלונות הדירה".

שמעוני ביררה עם בעל הדירה האם הוא מוכן שיותקנו בה סורגים. הלה השיב בשלילה. היא פנתה ללוגסי ושאלה כיצד לנהוג. לוגסי השיב: "יבוא אליך סוקר ויודיע לך מה לעשות".

חלפו שבועיים. הסוקר לא הגיע.

שמעוני יצרה שוב קשר עם לוגסי. "אל תדאגי" אמר לה, "הכול יטופל ויגיע סוקר". אולם סוקר לא הגיע, לא באותה שנה וגם לא לפני חידוש הפוליסה בשנה שלאחר מכן.

נחזור כעת לאירוע הפריצה.

שמעוני, מבוהלת, פנתה אל שומרה וביקשה לקבל את תגמולי הביטוח.

את רימית אותנו, הטיחו בה נציגי שומרה, הצהרת שיש סורגים בדירה כאשר לא היו.

אבל, השיבה שמעוני, הרי דיווחתי ללוגסי שאין בדירה סורגים.

מי זה בכלל לוגסי, התריסו נציגי שומרה, האיש הזה בכלל לא מוכר אצלנו. אין לנו כל קשר עמו.

שמעוני פנתה לפריים. גם שם הכחישו כל קשר ללוגסי.

נציגי שומרה ופריים המשיכו להכחיש כל קשר ללוגסי גם בפני השופט אברהם רובין, מבית משפט השלום בירושלים.

ביננו לבין לוגסי, כך העיד בשבועה מנכ"ל סוכנות פריים, "אין ולא היה שום קשר".

ומה סיפר לוגסי לשופט? גם הוא הקטין ראש. "אין שום קשר ביני לבין חברת הביטוח שומרה וסוכנות הביטוח שלה פריים. בסך הכול עשיתי טובה לשמעוני כאשר עזרתי לה ליצור קשר עם פריים. לוגסי גם סירב לאשר ששמעוני סיפרה לו כי אין בדירה סורגים. "בכל פעם שהיא פנתה אלי הפניתי אותה לפריים".

אלא שבמהלך המשפט ציפתה לשלושת המכחישים, שומרה, פריים ולוגסי, הפתעה.

בפני השופט רובין הובא מכתב עם סמליל ("לוגו") של פריים. המכתב היה ממוען ללקוחות פריים. המכתב כלל הצעה לרכוש ביטוחים מסוגים שונים.

ומי חתום על המכתב? בסיומו, הפלא ופלא, מופיעות המילים: "בברכה אלי לוגסי".

השופט רובין לא "קנה" אם כן את הגרסה של שומרה ושל סוכנות פריים כי אין שום קשר בינן לבין לוגסי.

מנכ"ל סוכנות הביטוח, קובע השופט "לא נתן הסבר משכנע לקיומו של המכתב. גם בפי לוגסי לא היה הסבר לשאלה מדוע שמאן דהוא ינפיק מכתב כזה ללא תיאום עמו. בהעדר הסבר משכנע, אני מסיק מן המכתב כי היה קיים קשר של שליחות בינן לבין לוגסי".

השופט רובין האמין, אם כן, למבוטחת כי כאשר הבחינה בדרישת הסורגים שבפוליסה, היא דיווחה ללוגסי שאין סורגים בדירה. מבחינת המבוטחת, פסק השופט, היא עשתה את המוטל עליה. מה שהמבוטח מוסר לסוכן הביטוח, נחשב על פי חוק חוזה הביטוח כאילו נמסר לחברת הביטוח.

לנוכח העובדה שאיש לא הודיע למבוטחת כי הפוליסה מבוטלת משום שאין סורגים, המבוטחת הייתה רשאית להניח כי שומרה אינה עומדת עוד על דרישת המיגון.

כעת נשאלת השאלה מה עושים עם העובדה שהן חברת שומרה והן סוכנות הביטוח פריים ניסו למכור לשופט בישראל גרסה שאין בה אמת?

האם מישהו יטיל עליהן איזושהי סנקציה כדי שדברים כאלה לא יישנו?

כאשר מבוטחים נתפסים בניסיון לרמות, מענישים אותם בשלילת זכויות "למען יראו וייראו".

אולם במערכת המשפט שלנו, ההרתעה מכוונת למבוטחים בלבד. אם חברת ביטוח עושה יד אחת עם סוכנות ביטוח כדי להפיל מבוטחת תמימה, תוך כדי מסירת גרסה שאין בה אמת לבית המשפט, להן לא יאונה כל רע.