Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

בירור תביעה בביטוח רכב

מדינת ישראל

משרד האוצר - אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון

29 במאי 2002 (י"ח בסיון התשס"ב)

שה. 2002-4293

לכבוד,

ממונים על פניות הציבור בחברות הביטוח

הנדון: ליקויים חמורים במהלך בירור תביעה בביטוח רכב

1. ליחידה לפניות הציבור הגיעה תלונה שהעלתה ליקויים חמורים בדרך בירור התביעה של אלמנה המטופלת בילדים, המתגוררת במושב בנגב הצפוני; הרכב המבוטח (נשוא התלונה) שימש אותה כדי להגיע מדי יום למקום עבודתה בעיירה סמוכה ובעקבות תאונה נגרם נזק של "אובדן גמור" לרכב.

2. התלונה היתה על אי תשלום תגמולי ביטוח לאחר חלוף כשלושה חודשים ממועד מקרה הביטוח, אי מסירת דו"ח השמאי לידיה, חרף דרישותיה של המתלוננת. מסכום תגמולי הביטוח ששולם בסופו של דבר הופחתו סכומים, לגביהם לא ניתנו הסברים למתלוננת ונשלח אליה לעומת זאת רק כתב קבלה ושחרור על הסכום המופחת. כן לא שילמה חברת הביטוח את הוצאות הגרירה שהיו למתלוננת לאחר התאונה.

3. התלונה נמצאה כמוצדקת בשל שורה של ליקויים בפעולותיה של חברת הביטוח שהתגלו אגב בירור התלונה.

ההכרעה

היחידה לפניות הציבור מצאה את התלונה כמוצדקת בעיקר בשל הליקויים עליהם הצביעה היחידה לפניות הציבור בהכרעות עקרוניות שניתנו במהלך השנים האחרונות - ומן הראוי שחברת הביטוח תימנע מהישנות ליקויים אלה, לאחר שהיחידה לפניות הציבור הביעה את דעתה באשר לליקויים אלה.

ואלה הליקויים:

1. אי טיפול בתביעת המבוטחת במועד -

ההכרעה בעניין זה התבססה על הכרעה עקרונית בנושא דרך סילוק תביעות אשר פורסמה באתר האינטרנט של היחידה לפניות הציבור ותמציתה הובאה בדו"ח השנתי של שנת 2000; וכן הוראות סעיף 27(ד) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו - 1986 הקובעות כי על חברת הביטוח לעשות את הדרוש ברור חבותה מיד לאחר קבלת הודעה על קרות מקרה הביטוח;

2. אי המצאת דו"ח שמאי למבוטחת אף שדרשה זאת -

ההכרעה בעניין זה התבססה על חוזר ביטוח 1/94 בו נקבע כי "על פי דרישת מבוטח בביטוח רכב רכוש, שהגיש תביעה לתגמולי ביטוח, ימסור המבטח את דו"ח השמאי (אם קיים כזה) לעיונו" וכן על ההכרעה העקרונית בנושא דרך סילוק תביעות;

3. ליקוי בפעולת השמאי בדרך חישוב ערך הרכב בקביעת תגמולי הביטוח;

4. אי מתן הנמקה בכתב למבוטחת בעניין גובה תגמולי הביטוח -

ההכרעה בעניין זה התבססה על הכרעה עקרונית הנושא "חובת המבטחת להודיע למבוטח את עמדתה בנוגע לתביעתו" אשר פורסמה באתר האינטרנט של היחידה לפניות הציבור ואשר תמציתה פורסמה בדו"ח השנתי לשנת 1999;

5. אי תשלום הוצאות המבוטחת עבור גרירה -

בניגוד להוראות הפוליסה התקנית, לפיהם על המבטח לשאת בהוצאות סבירות לשמירת הרכב והעברתו למקום הקרוב ביותר שבו ניתן לתקן את הנזק, לאחר שהרכב יצא מכלל שימוש עקב סיכון המכוסה בפוליסה;

6. אי תשלום מקדמה או תגמולי ביטוח כסכום שאינו שנוי במחלוקת -

ההכרעה בעניין זה התבססה על הוראות סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 ועל פי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), התש"ם-1980.

7. נסיון להחתים את המבוטחת על מסמך שכותרתו "קבלה" אך מבחינת תוכנו היה כתב סילוק שלא ביחד עם תשלום תגמולי הביטוח, וזאת בניגוד להוראות תקנה 4(א) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזה ביטוח), התשמ"ב-1981, לפיהן על המבטח לשלם את תגמולי הביטוח בעת החתימה על כתב הסילוק;

8. תשלום תגמולי הביטוח באיחור ניכר, כשלושה חודשים לאחר קרות מקרה הביטוח ללא תשלום הפרשי הצמדה וריבית, אף שבידי חברת הביטוח היה כל המידע הנדרש לסילוק התביעה כחודש לאחר קרות מקרה הביטוח.

היחידה לפניות הציבור חייבה את חברת ביטוח לשלם למבוטחת תוספת לתגמולי הביטוח בשל שיטת החישוב הלקוייה של ערך הרכב על ידי השמאי מטעם חברת הביטוח, החזר הוצאות גרירת הרכב, ותוספת בגובה סכום הפרשי הצמדה על הסכום ששולם באיחור למבוטחת וכן חוייבה חברת הביטוח לשלם למבוטחת שכר טרחת עו"ד, שהמבוטחת נאלצה לשכור את שירותיה קודם לפנייה אלינו במגעיה עם חברת הביטוח.

בכבוד רב,

דני צור

מרכז בכיר

העתק:

מר אייל בן-שלוש - ממלא מקום הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, משרד האוצר

עו"ד רחל רטוביץ - סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר