נכות מתאונה ולא ממחלה
עו"ד ארנון גל קיים במשרדו פגישה סוערת עם לקוח.
אחרי הפגישה החל גל לחוש עצבנות יתר, מועקה בחזה, קשיי נשימה ורעידות.
גל אושפז בבית-החולים ועבר ניתוח של השתלת החלק העליון באבי העורקים.
עסקו של גל היה מבוטח בחברת הכשרת היישוב בפוליסה בשם:- "עסקית - פוליסה לביטוח בתי-עסק".
בפוליסה קיים פרק שכותרתו "ביטוח תאונות".
פרק ביטוח התאונות מכסה מקרה ביטוח שמקורו ב"פגיעה גופנית בלתי צפויה, כתוצאה מתאונה...".
בהמשך נאמר גם באופן מפורש כי "מחלה כלשהי שחלה בה המבוטח, לא תיחשב כתאונה...".
למרות מילים מפורשות אלה, טען גל כי אין טעם לדון בשאלה אם המפגש עם הלקוח עונה על ההגדרות והתנאים שנקבעו בפוליסה ובפסיקה ל"תאונה" (בבחינת "אלימות מילולית", כפי שנקבע בבית המשפט העליון בעניין ע"א 779/89 שלו נגד סלע חברה לביטוח בע"מ (פד"י מח (1) 221).
גל נתפס למשפט שנרשם בפרק "ביטוח תאונות" בו נאמר כי "כסוי כל המחלות בתוקף החל מהיום השמיני של תחילת המחלה".
ממשפט זה, על רקע הכלל שיש לפרש מסמך כנגד מנסחו, ביקש גל כי בית המשפט יסיק שהפוליסה מכסה גם תשלום עבור נכות ממחלה.
השופטת אסתר דודקביץ, שבפניה הובאה המחלוקת, מבהירה כי הכלל של "פירוש המסמך כנגד מנסחו" יפה, בדרך כלל, שעה שעומדות בפני השופט שתי פרשנויות סבירות, פחות או יותר, במידה שווה. או אז יש להעדיף את אותה הפרשנות הנוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך.
אולם, כאשר המסמך ברור ולו משמעות אחת, המוסקת על דרך פרשנות, והיא הגיונית ותואמת את רוח המסמך ותכליתו, ואילו משמעות אחרת אינה כזו, תועדף זו הראשונה, ההגיונית והתואמת, על פני האחרת, ואפילו תהיה משמעות זו נוחה דווקא למנסח המסמך.
הגדרת מקרה הביטוח בפרק ביטוח התאונות, קובעת השופטת, הוציאה מגדרה במפורש (בהתייחסה לתשלומי ביטוח עקב נכות) מחלות, בקובעה, כי "מחלה כלשהי שחלה בה המבוטח לא תיחשב כתאונה".
לא זו אף זו: בפוליסה קיימת התייחסות מפורשת לנושא של מחלות הגורמות לאובדן כושר עבודה מוחלט. הפוליסה מקנה זכאות לתשלומים חודשיים במקרה של אובדן כושר עבודה מוחלט כתוצאה ממחלה.
"משקיימת איפוא בפוליסה התייחסות ברורה ומפורשת לאי תחולתו של הפרק הדן בתגמולי ביטוח עקב נכות על מחלות, ומשנוכחתי לדעת, כי אכן מדובר בשני פרקים נפרדים, לא נותר לי אלא להסכים עם הכשרת היישוב, כי נזקים אלו אכן אינם מכוסים בפוליסת הביטוח, וזאת עם כל הצער על מצבו של גל".