וידוא הריגה לעקרון השיפוי

במצב של ביטוח כפל, נושאים כל המבטחים יחד, בנטל תגמולי הביטוח.

בחודש אפריל 2001 קבעו שופטי בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי, כי מצב של ביטוח כפל, קיים גם כאשר המבוטחים בכל אחת מהפוליסות הם שונים.

לקבלת סקירת פסק הדין שהובאה באתר משרדנו תחת הכותרת "מותו של עקרון השיפוי", לחץ כאן.

אלא שהדרך לתוצאה זו, מביאה בהכרח לביטולו של עקרון השיפוי, עקרון שאומץ בחוק הביטוח ומהווה את אחד מעקרונות היסוד שלו.

טול דוגמא, בה בעל דירה רוכש פוליסה לביטוח מבנה שבבעלותו. הבעלים משכיר את המבנה לאחר וגם השוכר רוכש בנפרד פוליסה לביטוח אותו מבנה.

בקרות נזק למבנה, חברת הביטוח של הבעלים תישא בנזקי הבעלים (תיקון המבנה, או הקמתו מחדש וכיוצא באלה נזקים האופיניים לבעלים).

חברת הביטוח של השוכר, לעומת זאת, תשא בנזקי השוכר בלבד (אובדן שיפורים שעשה במבנה, וכיוצא באלה נזקים האופיניים לשוכרים).

יש כאלה שיאמרו, כי במקרה כזה, לא נוצר, לכאורה, מצב של ביטוח כפל; שהרי אין חפיפה בין הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה של הבעלים, לבין הפוליסה של השוכר. כל אחת מחברות הביטוח מפצה עבור אינטרס אחר.

אולם שופטי בית המשפט העליון כפו בפסיקתם חפיפה גם במצב דברים זה. בניגוד לעקרון השיפוי, הם קבעו כי בקרות מקרה הביטוח יהיה השוכר זכאי לקבל (כנאמן של הבעלים) תגמולי ביטוח גם עבור נזקיו של הבעלים; אפילו תגמולי ביטוח אלה עולים על נזקו הממשי של השוכר. כך יצרו השוואה מלאה בין התגמולים המשולמים על ידי מבטח הבעלים לבין התגמולים המשולמים על ידי מבטח השוכר ונוצר ביטוח כפל יש מאין.

יוצא אם כן, כי היקף חבותה של חברת הביטוח, בניגוד למה שעולה מפשוטן של הוראות החוק בדבר עיקרון השיפוי, לא יהיה מוגבל לנזק שנגרם לשוכר. על חברת הביטוח יהיה מוטל לשלם בנוסף גם שיפוי בגובה נזקי בעל הבית.

השופט אור מסביר כי ממילא גובה הפרמיה המשולמת נקבע על פי שוויו של המבנה כולו, דהיינו לפי אינטרס הבעלים. חברת הביטוח גם מודעת לכך שמי שכרת עמה את הפוליסה אינו הבעלים אלא השוכר. לפיכך אם רצונה של חברת הביטוח לא לשלם את הנזק שנגרם לבעל הנכס, עליה להתנות בפוליסה בבירור, באופן שלא ישתמע לשני פנים, כי אין בכוונתה לכסות אינטרס זה. אם לא עשתה כן, היא תישא בשיפוי גם בגין הנזק שנגרם לאינטרס הבעלים.

(תיקים מאוחדים: רע"א 3948/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד מנורה חברה לביטוח בע"מ ורע"א 5449/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ ומנופי אבי בע"מ נגד סיגנא חברה לביטוח בע"מ ניתן ביום 4.4.2001)

בימים אלה דן בית המשפט העליון בעתירה לקיים דיון נוסף בפסק דין חשוב ועקרוני זה. הדיון בעתירה לא שינה את ההלכה התקדימית, אולם יש בו כדי להבהיר על מה ההלכה החדשה לא חלה, ובכך חשיבותו.

בעתירתה טענה חברת הביטוח סיגנא כי ההלכה החדשה אינה מתיישבת עם לשון החוק, ובמקרים מסוימים אף תגרום לתוצאות בלתי-רצויות.

כך, למשל, בנסיבות בהן אחד מהמבוטחים הוא זה שאחראי לנזק. כאן מעשירה ההלכה החדשה את חברת הביטוח של המזיק על חשבון חברת הביטוח של הניזוק.

טול דוגמא, בה מוביל נושא באחריות למטען שניזוק. אילו רק לבעל המטען הייתה פוליסת ביטוח, היו זכויותיו לפיצוי כלפי המוביל עוברות במלואן למבטח שלו. האחרון היה משלם את תגמולי הביטוח לבעל המטען וגובה אותם חזרה מהמוביל או ממבטחו בדרך של תחלוף (שיבוב) לפי סעיף 62(א) לחוק הביטוח.

כעת נניח שגם למוביל (האחראי לגרימת הנזק) יש ביטוח. פסק הדין החדש מביא לתוצאה מוזרה:

כאשר המזיק איננו מבוטח, זכאי מבטחו של הניזוק לקבל מהמזיק, על-פי סעיף 62 לחוק, השבה מלאה של תגמולי הביטוח ששילם אותו מבטח לניזוק. והנה, על פי ההלכה החדשה, כאשר המזיק מבוטח, חייב מבטחו של הניזוק להשתתף יחד עם מבטחו של המזיק בכיסוי הנזק.

יתר על כן: כיון שגובה ההשתתפות נגזר מן היחס שבין סכומי הביטוח, הרי ככל שהסכום בו ביטח המזיק את עצמו נמוך יותר, כך יחויב מבטחו של הניזוק בכיסוי חלק גדול יותר של הנזק.

השופט אליהו מצא מודה כי היחס שבין ביטוח כפל לטובת מבוטחים אחדים לבין דיני התחלוף, אכן מעורר שאלות כבדות-משקל; השופט אף נכון להסכים עם סיגנא שהתוצאה המתוארת על-ידה אינה רצויה.

בהקשר זה השופט מזכיר, שבאנגליה נקבע כבר במאה התשע עשרה, כי כאשר שומר של נכס שניזוק אחראי לנזק, לא קמה למבטחיו זכות השתתפות כלפי מבטחיו של בעל הנכס. תחולתה של זכות ההשתתפות סויגה אם כן, למקרים בהם אין אחד המבוטחים נושא באחריות לנזק שנגרם למבוטח האחר.

אלא שלדעת השופט מצא, פסק הדין נשוא הבקשה לדיון נוסף, איננו קובע כי הסדר ההשתתפות במצב של ביטוח כפל, יחול גם במקרה בו נמצא מבטחו של המזיק אחראי בגין חבות המזיק כלפי הניזוק. חיובן של שתי המבטחות (מגדל וסיגנא) להשתתף בכיסוי הנזק, התבסס על ההנחה, כי הפוליסות שהוצאו על-ידן היו שתיהן מסוג "ביטוח רכוש" גרידא. יוצא, אפוא, מדגיש השופט כי בפסק הדין לא נקבעה כל הלכה לגבי מקרה של מבוטחים אחדים, שבו הביטוח לטובת האחראי לנזק נועד לכסות את אחריותו לגרימת הנזק.

לגבי השאלה אם חל דין ביטוח כפל גם במקרה של מבוטחים אחדים שביטחו את אותו האינטרס בנכס, מודה השופט, בית-המשפט העליון אכן קבע הלכה חדשה. אולם ההלכה החדשה, עולה בקנה אחד עם ההסדר שנקבע בסעיף 59 לחוק ועם הצידוקים העיוניים הניצבים ביסודו; נימוקי העתירה לא שכנעו את השופט מצא כי יש מקום להעמיד כלל זה לדיון נוסף.