מבלה עם בחורות ונשדד? זכאי אך רשלן

באחד הימים, הכיר י' שתי בחורות. יופיין המם אותו. הוא הזמין אותן לביתו. שם שתו יחד. הא ותו לא.

כחודש לאחר מכן, הבחורות התקשרו אליו. י' אסף אותן לביתו. הן התיישבו על הספה בסלון. הוא הגיש משקאות.

תוך זמן קצר, נכנסו לחדר השינה.

השלושה המשיכו לבלות בשתייה ובריקודים. האווירה הייתה טובה. מין לא היה שם. אולי משום שי' נרדם מהר מאוד בהשפעת תרופות שהוא נוטל, עקב מצבו הרפואי.

כאשר התעורר משנתו, התהפך עליו עולמו. הסלון היה מבולגן. הכספת פתוחה. המגירות בשידות גם הן פתוחות.

י' הבין מיד כי נשדד. המשטרה סירבה לבוא לדירה.

אתם לא רוצים לקחת טביעות אצבע, תמה י'.

"אנחנו לא מגיעים לקחת טביעות אצבע, כאשר לא מדובר בפריצה", השיבו לו.

בתחנת המשטרה השוטר הראה לי' כעשר תמונות של בחורות. אף אחת מהן לא הייתה של השתיים עמן בילה.

למחרת הקיש על החמש. חברת ביטוח ישיר, שביטחה את הדירה, שלחה אליו חוקר ושמאי.

כעבור זמן מה קיבל מכתב דחייה. השוד לא היה ולא נברא, כך נכתב במכתב. מאוחר יותר, קיבל מכתב נוסף, בו הואשם בכך שהביא על עצמו את השוד.

בלית ברירה, פנה י' לעזרת בית משפט השלום בתל אביב.

השופט אליהו קידר, שמע את העדויות, ניתח אותן ביסודיות והודיע לנציגי ביטוח ישיר כי הוא דווקא מאמין לי'. "הוא שיתף פעולה, נפגש עמכם פעמים רבות, לא סרב לענות על שאלות, או למסור כל מסמך שביקשתם".

אבל יש סתירות בין העדות שנתן במשטרה לבין העדות שנתן לחוקר שלנו, התעקשו נציגי ביטוח ישיר.

זה נכון, הודה השופט, אך מדובר בסתירות מינוריות. יש לזכור, הוסיף השופט, כי בעת מתן העדויות, המבוטח שלכם היה עדיין תחת השפעת הטראומה והתרופות שהוא נוטל כתוצאה ממגבלותיו הבריאותיות. יש גם לקחת בחשבון את המצב המביך בו היה נתון, כאשר נאלץ לחשוף בפני החוקרים את נסיבות המקרה האינטימי.

לוחות הזמנים שנתן מבולבלים, לא הרפו נציגי ביטוח ישיר.

גם זה נכון, הסכים השופט, אולם אני מאמין לי' כי לוחות הזמנים שנתן מבוססים על הערכות ולא על התבוננות בשעון בכל רגע ורגע במהלך האירוע.

לסיכום, השופט קידר האמין לי' כי אכן נשדד ופסק כי האירוע מכוסה בפוליסת ביטוח ישיר.

אלא שכאן ביצע השופט נסיגה והורה לנכות כמעט שליש מתגמולי הביטוח. "אני סבור כי בהסתמך על פסיקות העבר, יש מקום להורות על אשם תורם של המבוטח בשיעור 30% לאור התנהגותו הרשלנית. י' ידע שתכשיטים יקרי ערך נמצאים בביתו. חרף זאת הסכים להכניס לביתו שתי בחורות זרות שאפילו את שמן לא זכר ואין לדעת מה היו כוונותיהן עת התארחו בדירתו. התנהגות זו נמצאת בעיניי כרשלנית והיא זו שהובילה להסתברות גבוהה יותר לקרות המקרה".

זו כמובן טעות משפטית. הטענה של אשם תורם בביטוח היא משוללת יסוד, שהרי אנו מבטחים את עצמנו גם מפני השטויות שאנו עושים.

אכן, בעבר היו פסיקות לפיהן נוכה אשם תורם מתגמולי הביטוח של מבוטחים, אולם המפקח על הביטוח, בעקבות היועץ המשפטי לממשלה, הוציא הנחיה בה שם קץ לטענה זו. "דוקטרינת האשם התורם החוזי", קבע המפקח בשנת 2008, "מנוגדת לגישה המקובלת בדיני הביטוח לפיה פוליסת הביטוח מגנה על המבוטח גם מפני רשלנותו שלו. שחרור המבטח מחבות במקרה של התרשלות המבוטח, מרוקן מתוכן את התכלית שבבסיס פוליסת הביטוח".

מאז ההנחיה, גם בתי המשפט פסקו לנכות אשם תורם מתגמולי ביטוח. מצער שהאשם התורם חזר, כך בהפתעה.

יחד עם זאת, יש לברך את השופט קידר על פסק דינו. הוא היטיב להתבונן אל מצבו של י' ולהבין כי כאשר נופל על מבוטח אירוע טראומתי שכזה, הם מבולבל ובהכרח קיימות סתירות בעדותו.

יש שופטים שהיו מוציאים את י' רמאי. אצל השופט קידר, הוא יצא רק רשלן.

הערה: בתיק זה הוגש ערעור על ידי חברת הביטוח.