Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

לא קלטה את הרמזים

באחד הימים, אבחנו הרופאים אצל שחר אליהו, מחלת כליות כרונית.

אליהו פנה לחברת הביטוח מגדל, בה היה מבוטח בביטוח מנהלים ובריאות, בדרישה לתגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה מוחלט.

מגדל סירבה לדרישה בטענה כי כבר לפני הוצאת הכיסוי הביטוחי, סבל אליהו מאי ספיקת כליות.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעת סגן נשיא בית משפט השלום ברמלה, השופט שמואל ברוך.

במהלך המשפט התברר כי לפני קבלתו לביטוח, מילא אליהו שתי הצהרות בריאות.

בהצהרה הראשונה הוא מסר כי עבר צילום כליות ובדיקת שתן וכי הכל נמצא תקין. אליהו גם הוסיף כי "לפני כעשר שנים כשבוע התכווצויות בכליות, טופל בתרופות ושוחרר ומאז במעקב כל שנה".

בהצהרת הבריאות השניה שמילא, אליהו לא הזכיר כלל את נושא הכליות.

הצהרות אלה - לדעת השופט - אינן ממלאות אחר חובת הגילוי המוטלת על אליהו כמבוטח.

אמנם, מבהיר השופט, אליהו לא היה חייב לנתח את מצבו הרפואי. אך הוא היה חייב למסור למבטחת את מלוא הנתונים, על מנת שזו תוכל לבדוק אותם, קודם להתקשרות בחוזה הביטוח.

והרי בהיעדר נתונים - אין יכולת לבדוק. בהיעדר יכולת לבדוק - נמצאת חברת הביטוח במצב נחות.

במקרה זה, מוסיף השופט, הנתונים אותם לא מסר אליהו אינם בעניינים קלי ערך. מדובר היה בשלושה אשפוזים רצופים בפרק זמן של שנתיים, לתקופה כוללת של למעלה מחודש. כל שלושת האשפוזים היו בשל בעיה חמורה של אי ספיקת כליות.

לדעת השופט, אליהו היה חייב לפרט נתונים אלה על שלל אשפוזיו בהצהרות הבריאות; והרי נתונים אלה הם בידיעתו הבלעדית.

מי אם לא אליהו עצמו הוא שיודע כמה אשפוזים אושפז וכמה טיפולים טופל, על רקע בעיית אי ספיקת הכליות ממנה סבל.

אין ספק, מוסיף השופט, כי אם הייתה חברת הביטוח יודעת על מחלת הכליות, היא לא הייתה מקבלת את אליהו לביטוח.

מתשובותיו החלקיות בהצהרת הבריאות הראשונה ומהתעלמותו המוחלטת מהנושא בהצהרה השניה, לומד השופט כי אין מדובר בהשמטה מקרית או בהשמטה הנובעת מחוסר הבנה.

אליהו הסתיר את מצבו הרפואי מתוך ידיעה ברורה ובמכוון, קובע השופט.

בשלב זה, ניסה אליהו להעביר את האחריות לאי הגילוי על כתפי המבטחת. לטענתו היה על המבטחת להבין מאותם "רמזים" ששתל בהצהרת הבריאות הראשונה, כי עליה להוסיף ולבדוק את הנושא לעומק. משלא בדקה מגדל את עברו הרפואי, הרי היא התרשלה.

ואולם, קובע השופט, טענה כזו היא צינית בעליל, שעה שהיא באה מפי מי שהסתיר מידע במכוון.

השופט ממשיך ומבהיר כי מקובלים עליו הסבריו של העד הרפואי המומחה שהופיע במשפט מטעם המבטחת, פרופ' ארדון רובינשטיין, כי לאור הנוסח האנמי בו נקט אליהו בהצהרה הראשונה, גם הוא לא היה מבקש בדיקות נוספות, לו הצהרה כזו הייתה מובאת בפניו בתור חתם, בעת עשיית הביטוח.

אליהו לא הביא כל חוות דעת נגדית לסתור את עדותו של פרופ' רובינשטיין, שהייתה ברורה וחד משמעית.

בסופו של יום, פטר השופט את מגדל מכל חבות ודחה את תביעתו של אליהו.