Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מלחמה כזרז למחלת הסכיזופרניה

אהרון עמר גויס לצה"ל עם פרופיל 97.

עמר שירת בטייסת קרב כמכונאי מטוסי כפיר. הוא היה אחראי לביצוע בדיקות טרם טיסה ולתקינות המטוסים.

לאחר שלוש שנות שירות, שוחרר עמר מהצבא עם פרופיל 21. עמר אובחן כחולה סכיזופרניה.

קצין התגמולים סירב להכיר בקשר הסיבתי שבין השירות הצבאי למחלת הסכיזופרניה. קצין התגמולים והוועדה הרפואית, שבפניה השיג עמר על החלטת קצין התגמולים, נתפסו לרישום דבריו של עמר בסיכום המחלה של המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. בסיכום המחלה נרשם כי עמר מסר לרופאיו שטרם הגיוס לצבא, "סבל מתופעות דומות" של קולות.

מכל מקום, המשיכה הועדה וקבעה, בסמוך להתפרצות המחלה, עמר לא היה נתון במתח (STRESS).

ואיך בכל זאת הסבירה הוועדה את פרוץ המחלה?

לדעת הועדה, עמר היה מתוסכל מאפשרות השחרור מצה"ל. השחרור היה מנוגד לשאיפותיו ולמאווייו. שאיפות ומאווים אלה אינם משמשים גורם של "עקב השירות", הדרוש לפי החוק כדי להכיר בחולה סכיזופרניה כנכה צה"ל.

עמר לא השלים עם החלטת קצין התגמולים והועדה הרפואית, ערער עליה בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ועניינו נדון בפני הרכב השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין.

בפני השופטים, גולל עמר את המתח הנפשי בו היה שרוי מתוקף תפקידו ואחריותו לגורל המטוסים. הוא שם דגש על שני אירועים שגרמו לו למתח מיוחד.

אירוע אחד היה התפוצצות של מטוס כפיר שעמר חתם על תקינותו. ההתפוצצות אירעה כעשרה חודשים לפני שאושפז.

אירוע שני היה מלחמת המפרץ שפרצה כשלושה חודשים לפני האשפוז. באותה עת ועוד קודם לפרוץ המלחמה, הייתה הטייסת בה היה עמר מוצב בכוננות מלחמה. עומס העבודה וקצב העבודה הרצחני והמטורף, לדבריו, הכניסו את עמר ללחץ נפשי רב ולמתח גבוה.

כבר נקבע בפסיקה, מזכירים השופטים, כי לא נדרשים אירועים יוצאי דופן כזרז (טריגר) למחלת הנפש. די בתנאי שירות הכרוכים בלחץ נפשי על החייל, שבעקבותיו מתפרצת מחלה.

במקרה זה, קובעים השופטים, תנאי שירותו של עמר היו בגדר תנאי לחץ קשים.

במיוחד ניתן להצביע על תקופת מלחמת המפרץ. תקופה זו לא ניתן להגדירה כתקופה של שירות צבאי נינוח. מאז תקופת שיא המתח של המלחמה ועד לגילוי סימניה הראשונים של המחלה לא חלף זמן רב. מדובר במספר שבועות בלבד.

מכאן, מסיקים השופטים, קיים קשר סיבתי בין תקופת המתח יוצאת הדופן לבין המחלה. כפועל יוצא, קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין מחלת הסכיזופרניה.

כעת פונים השופטים לדון באפשרות שהמחלה נגרמה עוד טרם השירות בצה"ל.

לא ניתן להתעלם מכך, הודו השופטים, שעמר עצמו סיפר לרופאיו, במרכז לבריאות הנפש, כי תופעת הקולות הופיעה אצלו עוד לפני גיוסו לצה"ל.

אולם תופעת הקולות חלפה ללא כל טיפול. "עובדה היא שעמר שירת למעלה משנתיים ימים באופן משביע רצון ומילא תפקיד אחראי ביותר".

מכאן, קובעים השופטים, השירות הצבאי בוודאי החמיר את המחלה.

אשר לשיעור ההחמרה - אותה על הועדה הרפואית של משרד הביטחון לקבוע.

בסופו של יום, מחליטים השופטים פה אחד להחזיר את העניין לועדה הרפואית של משרד הביטחון ומורים לה לקבוע את שיעורה של ההחמרה.