Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

בא להרחיב ונמצא מיצר

חברות הביטוח מוצפות בתביעות המוגשות נגדן בבתי המשפט לתביעות קטנות ברחבי הארץ.

ההתדיינות בבית משפט זה מעוררת לא מעט קשיים. לעיתים המפלט האחרון של חברת הביטוח בחשיפת גרסה שקרית, הוא בסדרי הדין (כמו הדרישה למסמך מקורי) ובדיני הראיות (כמו החקירה הנגדית); והנה בית המשפט לתביעות קטנות פטור מסדרי הדין ומדיני הראיות. הוא רשאי לפעול "בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". צדק ומהירות, כמעט תמיד יטו את הכף לטובת המבוטח.

קושי נוסף טמון בסעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, הקובע כי "ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

כדי לא לשתק את העבודה השוטפת בחברה, מנסות חלק מחברות הביטוח לפתור את בעיית הייצוג, על ידי משלוח חוקרים לבתי המשפט לתביעות קטנות, במקום לשלוח לשם את עובדיהן. החוקרים אינם עורכי דין. אין הם מפירים לכאורה את האיסור המופיע בחוק בתי המשפט.

יחד עם זאת, ספק אם חוקרים אלה אינם מפירים את האיסור הקבוע בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

אלא שעד כה, בתי המשפט לא דקו פורתא בהפרת האיסור האחרון. עד למקרה של ד"ר ג'רלד סקסטין.

רכבו של סקסטין ניזוק על ידי מבוטח של חברת הפניקס. סקסטין הגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה.

ביום הדיון התייצבו ד"ר סקסטין ורן ערן, מטעם הפניקס, בפני השופטת יעל קלוגמן.

בפתח הדיון הסתבר לשופטת קלוגמן כי ערן אינו עובד של הפניקס אלא עובד של אדם בשם מוש חוג'ה בעל חברת חקירות, אשר נוהג דרך קבע ובמהלך עסקיו הרגיל לייצג חברות ביטוח בבית המשפט.

השופטת הזכירה כי ביום 19 למרץ 2001 התקבל בכנסת תיקון מספר 29 לחוק בתי המשפט. על פי תיקון זה, אין לייצג אדם בבית המשפט לתביעות קטנות אם מתקיימים שלושה תנאים שנקבעו בחוק המתקן:

    (1) אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;

    (2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;

    (3) אם הייצוג נעשה בתמורה.

כאן יש לעשות אתנחתא קלה. החוק המתקן נועד למעשה להרחיב את אפשרויות הייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות.

בהצעת החוק המתקן, שהונחה על שולחן הכנסת מטעם חבר הכנסת יולי אדלשטיין נאמר כך:

    "רבים פונים היום לבית המשפט לתביעות קטנות, נוכח היותו של הליך זה קצר וזול יחסית.

    אולם, מספר לא מבוטל של אנשים המעוניינים לממש זכותם זו, נמנעים מלעשות כן, בגלל הקושי להתבטא בשפה העברית, דוגמת העולים החדשים.

    על כן מוצע להרחיב את יכולת הייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות".

התיקון לחוק, בא אם כן כתוספת לסמכותו של השופט בתביעות קטנות להתיר ייצוג על ידי עורך דין "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בתיקון נאמר במפורש כי סמכות זו (המוגבלת אמנם) של בית המשפט להתיר ייצוג על ידי עורך דין נותרה על כנה ובנוסף לה "יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות", כל זאת בתנאי שהמייצג אינו עוסק בייצוג בדרך קבע, במהלך הרגיל של עסקיו ובתמורה.

אלא שהשופטת למדה מתיקון מרחיב זה מהם התנאים בהם אסור למי שאינו עורך דין לייצג אדם בבית המשפט לתביעות קטנות.

שלושת תנאים אלה (עיסוק בייצוג דרך קבע, במהלך העסקים הרגיל ובתמורה) מתקיימים בערן.

כאן העלה ערן טענה לפיה הפניקס אינה "אדם". לכן התיקון לחוק אינו חל עליה.

טענה זו נדחתה כמובן על ידי השופטת. לפי סעיף 4 לחוק הפרשנות, אדם כולל אף חבר בני אדם, בין שהוא תאגיד ובין אם לאו. וודאי שהפניקס נכנסת להגדרה זו.

לאור זאת קבעה השופטת כי יש להתעלם מנוכחותו של ערן בפניה וכי אין התייצבות לדיון מטעם הפניקס.

בסופו של דיון נתנה השופטת נגד הפניקס פסק דין בהעדר התייצבות על מלוא תביעתו של סקסטין.