Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הבעל המודאג

תמרה פרידמן רכשה פוליסה לביטוח חיים בחברת הביטוח מגדל.

שלוש שנים לאחר מכן, עברה פרידמן בדיקת ממוגרפיה בשד.

ביום הבדיקה ממש, שם בעלה של פרידמן את פעמיו אל סוכן הביטוח וביקש להוסיף לפוליסה של אשתו כיסוי לביטוח מחלות קשות. כיסוי זה מעניק למבוטח תשלום במקרה של מחלת הסרטן.

בבקשה להוספת הכיסוי, רשם הבעל המודאג, כי במצב בריאותה של פרידמן לא חל כל שינוי, ביחס למצבה בעת רכישת הפוליסה המקורית.

הבעל גם מילא הצהרת בריאות. בהצהרת הבריאות לא טרח הבעל לרשום את בדיקת הממוגרפיה. גם לא רשם כי הרעייה עברה מספר בדיקות קודמות עקב חשד לגידול סרטני בשד.

הצהרת הבריאות הועברה למגדל. הכיסוי למחלות קשות הוסף לפוליסה.

שמונה חודשים נוספים עברו. פרידמן עברה בדיקה נוספת. בבדיקה זו אושר חד משמעית החשד בדבר קיומו של גידול סרטני בשד. או אז, פנתה פרידמן לחברת מגדל בדרישה לתגמולי ביטוח.

מגדל סירבה לדרישה. המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעתו של סגן נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, השופט צבי גורפינקל.

פרידמן, קובע השופט, חשדה כבר מספר חודשים קודם להוספת הכיסוי במגדל, שהיא חולה. זאת לאחר שגילתה גוש חשוד בשד. גם אם במועד הוספת הכיסוי עדיין לא היה ברור שמדובר בגוש ממאיר, הרי חשד היה. והרי לשם שלילת אותו חשד הלכה פרידמן באותו היום לבצע את בדיקת הממוגרפיה. זו גם הסיבה שהיא שלחה את בעלה באותו יום להזמין ביטוח עבור מחלות קשות.

לשופט לא היה ספק, כי אין זה מקרה, שביום הבדיקה, ביקש הבעל את הביטוח. הנסיבות מלמדות על קשר ברור בין השניים.

כאן העלתה פרידמן טענה מחוכמת. לטענתה, אין לראות בה ובבעלה (שמילא את הצהרת הבריאות) יחידה אחת. לכן, מאחר ופרידמן עצמה אינה חתומה על הצהרת הבריאות, אין בה כדי לחייב אותה.

בעלה, המשיכה פרידמן וטענה, לא היה מוסמך לחתום על הצהרת הבריאות בשמה.

למעשה, בטענה זו, שומטת פרידמן את הקרקע תחת תביעתה. אם אכן אין בעלה מוסמך לחתום בשמה, הרי שלא נעשה דבר ("Non Est Factum"). התוצאה המתחייבת, לפיכך, כי "אין כלל פוליסת ביטוח תקפה, שהרי זו הוצאה בעקבות קבלת מגדל את ההצעה שהציעה פרידמן להנפיק עבורה ביטוח".

השופט קובע כי יש לראות את פרידמן כמי שהציעה למגדל, באמצעות בעלה, להוציא עבורה ביטוח. הבעל לצורך העניין, ועל פי חוק השליחות שלוחה של רעייתו.

"אין מדובר באדם זר או חיצוני, אלא באדם המכיר את פרידמן, יודע את מחלותיה, ופועל בשמה ובמקומה בהגיעו לסוכן הביטוח כדי לקבל עבורה את הביטוח.

לפיכך יש לראות את חתימת הבעל כאילו פרידמן עצמה חתמה על ההצעה ועל הצהרת הבריאות".

עתה, פונה השופט לבחון את הצהרת הבריאות.

בהצהרת הבריאות נשאלה פרידמן, בין היתר, אם נבדקה בבדיקת ממוגרפיה.

על שאלה זו לא השיב בעלה.

על השאלה אם היא סובלת ממחלת שדיים, השיב הבעל בשלילה.

אמנם, במועד בו מולאה הצהרת הבריאות, טרם התקבלה תשובה חיובית באשר לקיומם של תאים ממאירים בשד. תשובה כזאת התקבלה רק בשלב מאוחר יותר.

אולם, קובע השופט, פרידמן לא הייתה רשאית להסתיר את העובדה שהיא נבדקה בעבר ועומדת להיבדק שוב לגילוי סרטן השד. הסתרת עובדה זו, לדעת השופט, הנה בבחינת העלמת מידע חיוני העולה כדי אי גילוי של עובדה מהותית. עובדה כזאת חייב מבוטח לגלות למבטח.

פרידמן נתפסה לעובדה כי השאלה בדבר בדיקת ממוגרפיה לא נענתה כלל. במצב כזה, לטענתה, אין מקום לומר כי הופרה חובת הגילוי.

אלא שלדעת השופט, השמטת התשובה כמוה כאי גילוי. והרי כך קבע בית המשפט המחוזי בע"א 317/97 שמשון חברה לביטוח בע"מ נ' סילביו במאיור. לקבלת סקירה של פסק הדין לחץ כאן.

על המבוטח לפעול בתום לב וביושר, שאם לא כן תחשב עצם שתיקתו כהטעיה (ע"א (מחוזי, תל-אביב) דינה כחלון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ - לקבלת סקירה של פסק הדין לחץ כאן).

ומה התוצאה שיש לאי הגילוי?

מטעם מגדל העיד החתם הרפואי שלה, פרופ' אברהם קרסיק. פרופ' קרסיק היה נחוש בדעתו כי מגדל, כמו כל מבטח סביר אחר, לא הייתה מקבלת את פרידמן לביטוח מחלות קשות, אלא בהחרגת מחלת סרטן השד.

אכן, מאשר השופט וקובע, פרידמן לא הייתה מתקבלת לביטוח, לו ידעה חברת הביטוח את המצב לאמיתו.

כתוצאה, פטר השופט את מגדל מתשלום תגמולי הביטוח.