Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

חדירה דרך תפר

בעשרים ושבעה בינואר של שנת אלפיים, השתרר על מרכז הארץ מזג אויר סוער במיוחד. כמות המשקעים שירדה הייתה חריגה במיוחד, כמאה מילימטר ביממה. כמות כזו יורדת בממוצע אחת לעשרים שנה.

באותו יום חדרו מי גשם גם לבית העסק של חברת מדבקות תגית. קצרים נגרמו במערכת החשמל. ציוד אלקטרוני, מחשבים וריהוט ניזוקו קשה.

חדירת מי הגשם התאפשרה כתוצאה מחיבור קלוקל ופגם באיטום ברווח בין מבנה בית העסק, למבנה חדש שנבנה בצמוד.

בין מדבקות תגית לבין חברת הביטוח מגדל התעוררה מחלוקת אם הנזק מכוסה בפוליסה לביטוח "מגדל לעסק". המחלוקת הובאה להכרעת השופטת זהבה אגי בבית משפט השלום בתל-אביב.

הפוליסה, היא פוליסה לביטוח סיכונים ספציפיים, להבדיל מפוליסת כל הסיכונים. היא מכסה סיכונים הנקובים בפוליסה במפורש ואותם בלבד.

הפוליסה מכסה נזקים של מי גשם, אולם זאת כאשר מי הגשם באו במסגרת סערה, סופה, או שיטפון המוגדרים מפורשות בפוליסה.

סערה או סופה, מוגדרים בפוליסה, כמי גשם אשר באו בעקבות רוח, שמהירותה עולה על 34 קשר.

שיטפון, מוגדר בפוליסה כמי גשם שהצטברו או זרמו על פני הקרקע, או מתחת לה, מחוץ לזרימתם הרגילה, למעט נזקים ישירים הנגרמים על ידי גשם, תוך כדי ירידתו וכן למעט נזקי מים הנגרמים כתוצאה ממרזבים בלתי תקינים.

במקרה זה, קובעת השופטת, לא מדובר בסיכון של סערה או סופה כלשון הפוליסה. מי הגשם לא חדרו למבנה כתוצאה מנזק שנגרם לו בעטיה של רוח שמהירותה עולה על 34 קשר.

גם לא מדובר בשיטפון. מי הגשם לא חדרו למבנה בשל עליה על גדותיהם של מי ים, אגם, נהר, נחל או ודי. גם אין מקורם במי גשמים שהצטברו על הקרקע או כאלו שזרמו על הקרקע או מתחת לה, מחוץ לתוואי הזרימה הרגיל שלהם.

השופטת דחתה את הניסיון לומר כי מי גשם שחדרו דרך קירות, הם מי גשם שזרמו מחוץ לזרימתם הרגילה. אמירה זו אינה מתיישבת עם הלשון הפשוטה והבהירה של הפוליסה. מה גם שהפוליסה מחריגה במפורש נזקים הנגרמים על ידי גשם תוך כדי ירידתו.

יוצא איפוא כי על פי הפרשנות הלשונית של הפוליסה, הנזקים שנגרמו אינם מכוסים במסגרת הפוליסה של מגדל.

ואולם, מזכירה השופטת את הלכת בית המשפט העליון (בע"א 631/83 המגן חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' "מדינת הילדים" בע"מ, פ"ד לט(4) 561), כללי הפרשנות אינם מתמצים בבחינת לשונו של המסמך.

בשלב הבא, על השופט לבחון את כוונת המבוטח והמבטח בראיה כוללת ומעמיקה, החודרת אל מטרת ההסכם ולתכלית שביקשו המתקשרים להשיג. לעתים קריאה כוללת של המסמך תביא למסקנה כי המילים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הכתוב.

אלא שכאן, קובעת השופטת, גם בחינת כוונת הצדדים תביא לאותה תוצאה.

הפוליסה נועדה להבטיח את עסקה של מדבקות תגית מפני נזקי טבע מסוימים, שהם פונקציה של הסיכון שחברת הביטוח מוכנה היתה לקחת על עצמה ושל הפרמיה ששולמה.

הפוליסה נוקבת במספר סיכונים אותם נטלה על עצמה חברת הביטוח, שרובם ככולם מפגעי טבע נדירים יחסית, שאינם בשליטת המבוטח. לא כל אירוע שהוא חריג בהתרחשותו, ייכלל אוטומטית בסיכונים המכוסים.

הפוליסה מחריגה את אותם סיכונים שבידי המבוטח למנוע.

כך, למשל, מחריגה הפוליסה במפורש נזקי מים הנגרמים כתוצאה ממרזבים בלתי תקינים. והרי בידי המבוטח לתחזק את המרזבים. לכן, כל נזק מים הנובע מתחזוקה לקויה של המרזבים אינו מכוסה.

הוא הדין ביחס לנזקים הנגרמים כתוצאה מאיטום לא תקין של התקרה או הקירות. והרי בידי המבוטח לתחזק ולדאוג לאיטום תקין.

כוונה זו של הצדדים, להוציא מכלל כיסוי נזקים שמקורם בתחזוקה לקויה, מובילה את השופטת שוב למסקנה כי האירוע אינו מכוסה.

הנזק שנגרם למדבקות תגית - היא מבהירה - מקורו מחדירת מי גשמים דרך החיבור שבין המבנה בו מצוי עסקה לתוספת שנבנתה בצמוד אליו, ודרך הקירות. בידי מדבקות תגית היה להבטיח קיומו של חיבור חזק ותקין בין המבנים ואיטום תקין של התפר ביניהם.

מנימוקים אלה, פוטרת השופטת את מגדל מתשלום תגמולי הביטוח.