בן משפחה גנב לשעה

למיכאלה כספי ילדה בגיל 14. באחד הימים נטלה הבת את הוולוו של האם ונהגה בו לבית חברתה.

המשך הנהיגה ברכב נעשה בידי החברה, גם היא קטינה. זמן קצר לאחר מכן אירעה תאונה. הרכב נהרס והושבת.

כנגד שתי הנערות הוגש כתב אישום. הן הואשמו בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות ובנהיגה ללא רשיון.

מבטחת הרכב בביטוח מקיף, אליהו, סירבה לשלם את תגמולי הביטוח.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעת סגן נשיא בית משפט השלום בתל-אביב, השופט צבי גורפינקל.

נקדים ונבהיר כי הפוליסה לביטוח רכב מקיף היא פוליסה תקנית. נוסחה נקבע מראש בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986.

הפוליסה קובעת מפורשות כי נהג הרכב חייב להיות בעל רשיון נהיגה בר תוקף בישראל.

מכאן שאם הנזק לרכב אירע בעת שנהג בו אדם שאינו בעל רשיון נהיגה, הנזק אינו מכוסה. יחד עם זאת ברור כי אם הנזק לרכב אירע תוך כדי גניבה, אין לבוא חשבון עם בעל הרכב משום שלנהג אין רשיון נהיגה.

השאלה, אם נטילת הרכב ללא רשות בידי הבת, מקשה השופט גורפינקל, מהווה גניבה כמשמעותה בפוליסה. בשאלות מעין אלה כבר התחבטו בתי המשפט.

היו שופטים שנתנו למונח גניבה שבפוליסה את המשמעות שניתנה לו בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, גניבה מתקיימת רק כאשר אדם הנוטל דבר "מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע".

אירוע בו נוטל קטין רכב מהוריו ללא רשות אינו נחשב לגניבה לפי דעת שופטים אלה, שהרי הקטין מתכוון להחזיר את הרכב להורים.

להבדיל, היו שופטים שסברו כי יש לפרש את המונח גניבה בלשון יומיומית פשוטה של בני אדם. על פי פירוש זה, נטילת הרכב מרשות הבעלים ללא ידיעתו וללא רשותו נחשבת לגניבה, גם אם בסופו של דבר הרכב הוחזר.

שופטים אלה ראו את המשתמש ברכב ללא רשות כ"גנב לשעה". לכן, מסקנתם של שופטים אלה הייתה כי גם קטין הנוטל את רכב הוריו, ללא הסכמתם, נחשב לגנב.

השופט גורפינקל פונה לדרך עצמאית, היא דרך הביניים. אין לנקוט בגישה המחמירה לפיה רק גניבה במובנה הפלילי תיחשב לגניבה לצורך הפוליסה. גם אין ללכת לכיוון מנוגד לחלוטין ולגרוס שכל נטילת רכב ללא רשות תיחשב בעיני "האדם המסחרי הסביר" כגניבה.

על פי דרך ביניים זו, רק נטילת רכב ללא רשות על ידי אדם חיצוני וזר תיחשב לגניבה.

פרשנות זו תואמת את כוונת המבוטח, מבהיר השופט. כוונת המבוטח היא כי הביטוח יחול לא רק כאשר אדם זר פורץ לרכבו ומתכוון לשלול אותו ממנו לעולמים, אלא גם כאשר אדם זר נוטל את רכבו ללא רשות ומתכוון להשתמש בו גם שלא לעולמים. האדם המסחרי הרגיל היה רואה בנטילה כזו, על ידי אדם זר, כגניבה.

שונה המצב כאשר מדובר בבן משפחה המתגורר בבית ונוטל מפתחות הנמצאים בבית ומשתמש ברכב ללא רשות. "האדם המסחרי הרגיל" לא היה רואה בכך גניבה אלא שימוש ברכב ללא רשות. ברור שבן משפחה, אף שלא קיבל רשות להשתמש ברכב, התכוון מלכתחילה להחזיר את הרכב הביתה. גם בעל הרכב - סבור השופט - לא התכוון לבטח את הרכב מפני נטילתו על ידי קרוביו המתגוררים עמו בבית.

מאחר וכאן נלקח הרכב ללא רשות על ידי בתה של כספי ולא על ידי אדם זר וחיצוני, אין לראות את נטילת הרכב כגניבה.

מכאן שלא התרחש מקרה הביטוח וכספי אינה זכאית לתגמולי ביטוח. השופט פטר את אליהו מכל חבות.