זרם חשמלי בעובר
חברת אינסיגניה עסקה בתחזוקת בית דירות במדינת אילינוי בארצות הברית.
סטייסי קלי עבדה בחברה כאחראית על הבריכה בבית הדירות.
באחד הימים, משכה קלי את מנוף המתכת המדליק את האורות בבריכה. לפתע חטפה זרם חשמלי.
הזרם החשמלי פגע גם ברחמה של קלי, שהייתה באותה עת בהריון.
לימים, כאשר קלי ילדה את בנה, רוברט, התברר שהוא סובל משיתוק ספסטי (עוויתי), עיכובים בהתפתחות והתקף כיפיון.
קלי הגישה תביעת פיצויים בשמה ובשמו של בנה הקטין נגד המעבידה, חברת אינסיגניה.
לחברת אינסיגניה היו שתי פוליסות ביטוח חבות.
הפוליסה הראשונה הייתה פוליסת חבות מעבידים בחברת הביטוח ריליינס. פוליסה זו מכסה את חבותו של המעביד עבור נזקי גוף שאירעו לעובד תוך כדי ועקב העבודה. בארצות הברית נהוג להוסיף לפוליסת חבות המעבידים פיסקה מפורשת המרחיבה את הכיסוי הביטוחי לנזקי גוף הנגרמים לבן הזוג, לילד, להורה, לאח, או לאחות של עובד שנפגע, ובתנאי שנזקיהם של אלה הם תוצאתיים לנזקי הגוף שאירעו להורה-העובד.
בשל חשיבותה של ההרחבה להבנת פסק הדין נביא אותה בשפה האנגלית:
"The damages we will pay, includes damages for consequential bodily injury to a spouse, child parent, brother or sister of the injured employee; provided that these damages are the direct consequence of bodily injury that arises out of and in the course of the injured employee's employment by you."
הפוליסה השנייה הייתה פוליסת חבות כלפי צד שלישי בחברת הביטוח רויאל. פוליסה זו, כמו דומות לה בישראל, מכסה את חבותו של המבוטח כלפי צד שלישי ומחריגה מתחולתה את חבותו של המבוטח כלפי עובדו.
בארצות הברית, הפוליסה מדגישה מפורשות שאין היא חלה על נזקי גוף לילדו של העובד שבאו כתוצאה מנזקי גוף שאירעו להורה-העובד.
בפני הערכאה הראשונה שדנה בתביעה עלתה שאלה מקדמית מי משתי חברות הביטוח חייבת להגן על המעבידה ולשפות אותה עבור הפיצויים שייפסקו נגדה.
המבטחת בחבות מעבידים טענה, שמתוך כתב תביעתה של קלי עולה כי הזרם החשמלי פגע בעובר במישרין. מאחר ופוליסת המעבידים מכסה את ילדי העובדים רק עבור נזקים שהם תוצאתיים לנזקי ההורה-העובד, היא, מבטחת המעבידים, פטורה מכל חבות.
מבטחת המעבידים טענה כי יש להכריע בסכסוך על בסיס הגדרות משפטיות בלבד. מבטחת המעבידים הסתמכה על הגדרת "נזק תוצאתי" ב-Corpus Juris Secundum, אנציקלופדיה משפטית אמריקאית המנתחת פסקי דין וחקיקה פדרליים ומדינתיים וגם הגדרות של מונחים משפטיים במטרה לספק מבט כולל על מרבית שטחי המשפט בארצות הברית.
על פי ה-Corpus Juris Secundum, כדי שיהיה נזק תוצאתי חייבים להתקיים שני גורמי נזק. גורם ראשוני וגורם נוסף הניתן לייחוס לגורם הראשוני. נזק תוצאתי על פי הגדרה זו הוא נזק שאינו נובע באופן מיידי וישיר מגורם הנזק הראשוני אלא מהגורם הנוסף שהוא כאמור תוצאה של הגורם הראשוני.
המונח "נזק ישיר" מוגדר אף הוא שם כך (בתרגום חופשי):
"נזק ישיר הוא נזק הבא כתוצאה מגורם ראשוני, ללא התערבות של גורם אחר בעל קיום עצמאי משלו; נזק ישיר כולל את כל התוצאות המזיקות שיש להן קשר סיבתי ישיר לגורם הראשוני".
בעינייננו טענה מבטחת המעבידים, קיים רק גורם נזק אחד-הזרם החשמלי. לא הייתה מעורבות של כל גורם נזק נוסף. לפיכך הזרם החשמלי הסב לעובר נזק ישיר. נזק זה אינו מכוסה תחת פוליסת המעבידים.
מבטחת החבות כלפי צד שלישי, לעומתה, טענה שמתוך כתב תביעתה של קלי עולה, כי נזקי העובר באו כתוצאה מהזרם החשמלי שפגע באם. לפיכך היא, המבטחת בצד שלישי, פטורה מכל חבות. הרי פוליסת צד שלישי דאגה להחריג בצורה מפורשת נזקים לילד שהם תוצאה מהנזקים שנגרמו להורה-העובד בתאונת העבודה.
המבטחת בצד שלישי טענה שיש להכריע את הסכסוך על בסיס הלשון וההבנה הרווחים והיומיומיים. על פי מילון Webster, נזק תוצאתי הוא כל נזק שהוא תוצאה טבעית והכרחית מגורם מסוים.
הגדרת המונח נזק תוצאתי במילון אינה דורשת קיומם של שני גורמי נזק נפרדים. נזקי העובר נגרמו מזרם החשמל שפגע קודם כל בקלי וברחמה. אלמלא הפגיעה באם, הוסיפה המבטחת בצד שלישי, העובר לא היה נפגע. לכן נזקי העובר הם נזקים תוצאתיים לפגיעה בקלי.
המחלוקת בין שתי חברות הביטוח הגיעה לבית המשפט לערעורים במדינת אילינוי. השופט קאסינס Cousins שנתן את פסק הדין קיבל את עמדת המבוטחת אינסיגניה, כי בטרם שמיעת העדויות לא ניתן להכריע מי משתי החברות חייבת לייצג אותה ולשאת בתשלום הפיצויים.
בין המומחים שבדקו את רוברט קלי היה מי שסבר כי מוחו ניזוק ישירות מהזרם החשמלי.
מומחה אחר היה סבור שהנזקים למוח העובר נגרמו הן במישרין על ידי הזרם החשמלי והן בעקיפין כתוצאה מהפגיעה הפיזית באם.
מומחה נוסף קבע כי הזרם החשמלי טלטל את האם אחורנית. טלטלה זו גרמה לנתק של גוש בשליה וזה מה שאפשר את הגעת הזרם החשמלי למוח העובר ואת גרימת השבץ.
השופט קאסינס מאזכר את פסק הדין היחיד שניתן בארצות הברית בנסיבות זהות. פסק דין זה ניתן במדינת ניו יורק. בית המשפט שם קבע כי יש לאמץ דווקא את ההגדרה היומיומית הרווחת של נזק תוצאתי ולהעדיפה על פני ההגדרה המשפטית. על פי השקפה זו, פסק בית המשפט בניו-יורק, כי נזקיו של עובר שנפגע כתוצאה מחשיפתה של אמו לתנאי סביבה רעילים במהלך עבודתה, אינם מכוסים תחת פוליסת צד שלישי. נזקים אלה הם, על פי ההגדרה המילונית, תוצאה מהגורם שהזיק לאם.
השופט קאסינס מציין כי במדינת אילינוי טרם הוכרעה הסוגייה. פסק הדין שניתן בניו-יורק אינו מחייב.
בשלב זה של פתיחת המשפט לא ניתן להסיק מתוך לשון הפוליסות ומתוך לשון תביעת האם ובנה מי משתי הפוליסות מכסה את האירוע. הדבר יוכל להיעשות רק לאחר שמיעת הראיות ובין השאר הכרעה בין חוות הדעת השונות.
על פי הפסיקה בארצות הברית החובה להגן על חבות המבוטח בתביעת אחריות נגדו רחבה מהחובה לשפות את המבוטח. היא קיימת גם כאשר בכתב התביעה המוגש נגד המבוטח קיים פוטנציאל שהתביעה מכוסה בפוליסה.
לפיכך, פסק בית המשפט לערעורים באילינוי, חייבות שתי החברות להגן על המבוטחת מפני התביעה. שאלת הכיסוי הביטוחי תוכרע לאחר שמיעת הראיות.
Case No. 1-00-2063 ROYAL INSURANCE COMPANY OF AMERICA v. INSIGNIA FINANCIAL GROUP, INC., and STACIE KELLEY, Indiv. and as Mother and Next Friend of Robert Kelley, a Minor and Reliance Insurance Company
Decided on June 5, 2001
(APPELLATE COURT OF ILLINOIS, FIRST DISTRICT, SECOND DIVISION)