מדריך משפטי ראשוני לנפגעי אסון ורסאי

מערכת Ynet, מהדורת האינטרנט של עיתון ידיעות אחרונות, העבירה אלינו מספר שאלות ראשוניות שהתעוררו אצל נפגעי אסון ורסאי. לנוחות המעונינים מקרב קוראי האתר, מובאות השאלות והתשובות כפי שהתפרסמו בעתון ביום 28 למאי 2001:

מי אחראי לפיצויים על הנזקים שנגרמו לי ולמשפחתי באסון ורסאי?

לרוע מזלך לא נפגעת בתאונת דרכים, או בתאונת עבודה; וגם לא בפעולת איבה, או בשירות הצבא. בתחומים אלה קיימים גופים מוסדיים (מבטחים בביטוח חובה, קרנית, המוסד לביטוח לאומי, קצין התגמולים) שהחוק מטיל עליהם חובה מוחלטת לפצות את הנפגע מבלי שיהא על הנפגע לעבור את דרך החתחתים של הוכחת אשמה מצד כלשהו. הנפגע גם יכול להיות סמוך ובטוח כי בסופו של ההליך בתחומים אלה, יהא בידיו ממי לגבות את הפיצויים.

כשמדובר בקריסת מבנים המצב הוא שונה. כאן נוהגים עורכי הדין לחפש אחר כל פוטנציאל של אשמה, ולהגיש תביעה נגד כל מי שהיה מעורב בתכנון המבנה, בהקמתו, בתחזוקו וכן ברישוי ובפיקוח עליהם. בתיקים אלה תמצא בין הנתבעים את בעל המבנה, את המהנדס, את הקבלן המבצע וכן את הרשות המקומית.

לגבי רשויות מקומיות, בתי המשפט קבעו כבר בראשית שנות השמונים כי אלה אינן חסינות מפני אחריות בנזיקין וכי מוטלת עליהן חובת זהירות כלפי המבקרים במבנים שבתחום שיפוטן, אפילו שמבנים אלה מצויים בשטח פרטי. השופט יבדוק לפיכך, אם עיריית ירושלים מקיימת אחר סדרי עדיפויות לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בסיכונים שבהם. הוא יבחן אם מדיניות הבקרה, הדיווח והפעילות בשטח של פקחי העירייה היא סבירה. הוא יברר אם העירייה אכן פעלה על פי מדיניותה ואם פעולות פקחי העירייה יכלו למנוע את האסון.

לאחרונה החלו להישמע בפסיקה דעות המקילות על דרכם של הנפגעים.

באחד מפסקי הדין, הביעה השופטת דליה דורנר את הדעה, שיש לבחון את האחריות בנזיקין, לפי השיטה הניו זילנדית, המטילה אחריות מוחלטת על מארגני פעילות כלפי מי שהוזמן להשתתף באותה פעילות.

השופט שמואל ברלינר העלה את הרעיון כי במקרי אסון כמו זה של קריסת גשר המכביה, יש לשקול הטלת אחריות משותפת כוללת על כל מי שהיה מעורב בהקמת הגשר ולחסוך את הדיון הארוך והמייגע בחלקו של כל אחד מהמזיקים באשמה.

האם לאחר שאזכה במשפט יהיה ממי לגבות את הפיצויים?

אם השופט יקבע כי לעירייה חלק ולו קטן באשמה, תוכל לגבות מהעירייה את מלוא סכום פסק הדין. החיוב בפיצויים, יש להניח, יהיה יחד ולחוד. במסגרת חיוב שכזה, זכותך לדרוש שהעירייה תשלם לך את מלוא הפיצויים ושהיא תהא זו שתדרוש מהמזיקים האחרים להשיב לה את חלקם באשמה.

כמו כן יש להניח שרובם ככולם של המעורבים במקרה זה מחזיקים בידיהם פוליסות אחריות מקצועית, או פוליסות אחריות כלפי צד שלישי. לפיכך יש לצרף לתביעות גם את חברות הביטוח כדי לחייבן בתשלום פסק הדין.

אלא שכאן עליך לקחת בחשבון כי ייתכן שחלק מחברות הביטוח יתנערו מהכיסוי הביטוחי בטענה שמבוטחיהן העמידו במודע את הציבור בפני סכנה מתוך בצע כסף. כמו כן, עליך לקחת בחשבון כי בפוליסות קיימת תקרת אחריות כספית. כדי למנוע מצב בו תעמוד מול שוקת שבורה מומלץ לשקול לנקוט מייד בצעדים משפטיים, ולהטיל עיקולים על נכסי הנתבעים הפוטנציאליים.

מי ישלם בינתיים את הוצאותי הרפואיות?

קופת החולים בה הנך חבר. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את קופת החולים להעניק לך ללא תמורה את כל שירותי הבריאות, הטיפולים, האשפוזים והתרופות שבסל הבריאות.

קופת החולים תהיה זכאית, כמוך, לתבוע את גורמי הנזק ולהשיב לעצמה את כל עלות השירותים שהיא העניקה לך. אתה תוכל לתבוע את כל ההוצאות הרפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כמו תשלומי חבר, תשלום עבור שירותים ותרופות שמחוץ לסל הבריאות, כמו תרופות הומאופתיות, טיפולים אלטרנטיביים, בתנאי שתוכיח כי אלה אכן היו דרושים וסבירים.

האם יצא לי משהו מהמשפט הפלילי אם יוגש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה?

ככלל, המשפט הפלילי נועד להעניש את המזיק ביחסיו עם המדינה. אם יוטל על המזיקים קנס, הוא יועבר לאוצר המדינה ולא לקורבנות האסון.

יחד עם זאת, פסק דין מרשיע במשפט הפלילי משמש ראיה לכאורה במשפט האזרחי ולכן הוא עשוי לעזור לך להוכיח את אחריות המזיקים. אולם השימוש בפסק הדין המרשיע יכול להיעשות רק לאחר שהוא הפך לחלוט, דהיינו לאחר שהוא נדון סופית בערעור או לאחר שחלף מועד הערעור. לפיכך אם תרצה לעשות בו שימוש יש להניח כי יהא עליך להמתין שנים רבות ולא בטוח שהדבר כדאי.

האם יצא לי משהו מדיוני וועדת החקירה, אם תוקם?

פיצויים לא יצאו לך ממנה. יחד עם זאת ממצאי הוועדה ומסקנותיה יכולים להיות לך לעזר במשפט האזרחי, אם כי גם כאן עלול להתעורר קושי, שכן אם הוועדה תוקם על פי חוק ועדות חקירה, הרי דו"ח הועדה וכל עדות שהושמעה בפני הועדה אסורים להצגה בהליך משפטי.

כיצד נקבע גובה סכום הפיצויים?

סכום הפיצויים הוא בשיקול דעתו של השופט היושב בדין, בכפוף לעקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון. הסכומים נקבעים על פי ראשי נזק.

ראשי הנזק העיקריים הם: כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופות החולים והוצאות אחרות, כמו נסיעות.

במקרים קשים יותר ניתנים פיצויים עבור הוצאות סיעוד, עזרה בבית, ניידות ועוד.

ככלל יש לבנות תשתית ראייתית להוכחת הנזק ולהציגה בבית המשפט. עליך להקפיד ולהתלונן בפני רופאים על כל ליקוי וכל מגבלה רפואיים. רישומי הרופאים המטפלים משמשים לאחר התגבשות הנזק כבסיס לקביעת אחוזי הנכות ואלה משמשים בסיס לקביעת הסכומים הנפסקים בכל ראש נזק. לפני הגשת התביעה, יהא עליך להצטייד בחוות דעת רפואיות ולצרפן לכתב התביעה.

האם ומתי עלי לפנות לעורך דין?

כן ומיד. על עורך הדין לשקול אם להגיש את התביעה מייד, אפילו לפני התגבשות הנזקים כדי לנקוט בהליכים של עיקול.

עליך לקבל הדרכה כיצד לאסוף את הראיות השונות הדרושות לבניית התשתית הרפואית והעובדתית לתביעתך. יש להניח גם שעורך הדין ישקול כיצד להשיג את כל הראיות הדרושות לשם הוכחת רשלנות הנתבעים, לעקוב אחר התקדמות החקירות ועוד.

הערה לסיום

בסקירתנו זו לא מיצינו את כל האפשרויות העשויות להיות פתוחות בפניך. מדובר במדריך ראשוני בלבד וכדאי שעורך דין הבקיא בתחום הנזיקין והביטוח יבדוק את נסיבותיך האישיות וישטח בפניך מהן הדרכים להטבת נזקיך.

כך למשל, כדאי שעורך הדין יבדוק אם אתה ממלא אחר הקריטריונים לקבלת דמי תאונה לפי ביטוח נפגעי תאונות במוסד לביטוח לאומי וגם אם הינך זכאי לגמלה במסגרת ביטוח נכות כללית במוסד לביטוח לאומי. ביטוחים אלה הם מוגבלים בהיקפם ומותנים בקריטריונים נוקשים (ביטוח תאונות מוגבל למשל לתשעים יום; ביטוח נכות כללי מותנה בצמצום ניכר ביותר בהכנסה ומקנה קצבה חודשית נמוכה יחסית), אך אם הנך זכאי להם כדאי כמובן לממשם.

כמו כן אם האסון אירע בהיותך עובד באולמי ורסאי זכותך להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במסגרת ביטוח נפגעי עבודה. ביטוח זה מקנה כיסוי משמעותי ביותר.

המוסד לביטוח לאומי משלם גם קצבאות לשאירים שיקירם מצא את מותו באסון.

בנוסף, מוטב שתציג בפני עורך הדין כיסויים ביטוחיים נוספים בפוליסות פרטיות שבאמתחתך, כמו ביטוח לאובדן כושר עבודה, ביטוח נכות מתאונה ועוד. כך לדוגמא, קיימים ביטוחי דירה המעניקים כיסוי ביטוחי לתאונות לבני המשפחה. יש לבדוק גם תחולתו של ביטוח זה.

בכל מקרה עליך לקחת בחשבון כי יש להגיש הודעה מידית לחברת הביטוח על כל מקרה ביטוח וכדאי שתזכור כי ההתיישנות בתחום הביטוח היא שלוש שנים מקרות התאונה. המועד להגשת תביעות למוסד לביטוח לאומי הוא קצר מזה.