בין תיקון דרך לתיקון בית
במהלך נהיגתה, חשה אשתו של גדעון אהרון כי ההגה "מושך". למרות זאת, היא המשיכה בנסיעה עד לביתם. שם הבחינה כי מדובר בתקר.
כרבע שעה לאחר מכן, יצא הבעל אהרון לתקן את התקר. בזמן החלפת הגלגל הוא נפגע ברגלו.
פוליסת ביטוח החובה לרכב, משתרעת על כל מהלך ה"שימוש ברכב מנועי" ושימוש זה כולל בתוכו על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים גם "תיקון דרך ברכב". אלא שהחוק אינו מגדיר מהו "תיקון דרך". עולה השאלה אם כן, האם תיקון תקר לאחר סיום הנסיעה מהווה תיקון דרך.
סוגייה זו התגלגלה והגיעה עד לשולחנו של בית המשפט המחוזי בירושלים.
השופט צבי סגל מבהיר כי תיקון דרך הוא תיקון הנועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב נסיעה, או לצורך המשכה המיידית.
במקרה זה, תיקון התקר לא נעשה אגב נסיעה, אלא כרבע שעה לאחר שהנסיעה הגיעה אל קיצה.
התיקון לא נועד לצורך המשכה המיידית של הנסיעה. בפועל גם לא היה המשך נסיעה. הוא גם לא בא למנוע סיכון תעבורתי. סכנה כזאת לא נצפתה, שהרי אשתו של אהרון כבר סיימה את נסיעתה.
לדעת השופט, התיקון שנעשה כאן הוא "תיקון בית" ותו לא.
האבחנה בין תיקונים בסוף הדרך, לבין תיקונים באמצע הדרך לא הניחה את דעתה של השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור. אבחנה זו יוצרת מצבים אבסורדיים. נהג החוזר לביתו וכמאה מטר לפני הגעתו עוצר בשולי הדרך לתיקון תקר בגלגל, ייחשב כמי שביצע תיקון דרך. להבדיל, אותו נהג, אם הוא זהיר ומחליט כי עדיף לתקן את התקר בחניה ליד ביתו, לא יהיה זכאי לפיצויים.
לדעתה, תיקון תקר בגלגל הרכב הנו תמיד תיקון הנעשה למטרה תחבורתית. מכשיר את הרכב לנסיעה. תיקון מסוג זה ייחשב לתיקון דרך, בין אם ייעשה בסמוך לתחילת הנסיעה, בין אם בסמוך לסיומה ובין בכל עת בו יתפנה הנהג לבצעם.
זהו תיקון קלאסי שמבצע נהג, תיקון שמטבעו אינו נעשה במוסכים. גם אם הנהג חפץ להגיע למקום מבטחים, כמו החניה ליד ביתו, ושם לקבל עזרה בהחלפת הגלגל, אין לשלול ממנו בשל כך את הפיצויים.
במחלוקת שנפלה בין השופטים צידד השופט משה גל בעמדתו של השופט צבי סגל.
לפיכך נקבע ברוב דעות כי פגיעת גוף תוך תיקון תקר בגלגל, אינה בבחינת תיקון דרך ואינה מזכה בכל פיצוי תחת הפוליסה לביטוח חובה.