Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

זמנים מודרניים

משה חי יצחקוב היה פועל ייצור פשוט במפעלי אמקור. עבודתו התבצעה בעזרת מכבש לחיתוך מתכות.

באחת ממשמרות הלילה, עבד יצחקוב כהרגלו אל מול המכבש. לפתע ירד על שתי ידיו חלקו העליון של המכבש. הידיים נמחצו.

השופטת ד"ר דרורה פלפל, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, הגיעה למסקנה כי במכבש היו תקלות, אולם מדובר בתקלות שיצחקוב יכול היה לאתרן ולתקנן במהלך העבודה הרגיל. אילו היה עושה כן הייתה נמנעת התאונה.

אולם יצחקוב חשש לבזבז זמן בתיקון התקלות. היה עליו להספיק לעמוד במכסת משמרת מדודה כדי לשמור על מקור והיקף פרנסתו.

חברת הביטוח כלל, שביטחה את מפעלי אמקור בביטוח חבות מעבידים, טענה כי האשמה לתאונה נופלת במלואה, או לפחות בחלקה על יצחקוב.

כלל הוכיחה כי יצחקוב תודרך לגבי תנאי הבטיחות במפעל אמקור. הוא אפילו הוחתם עליהם ואלה תורגמו במיוחד עבורו לשפה הרוסית. יצחקוב היה מודע לפיכך להוראות הבטיחות והיה בקיא בעבודה שביצע.

אף על פי כן, לא הסכימה השופטת להטיל אחריות כלשהי על יצחקוב. עבודתו של יצחקוב למול המכבש, הזכירה לשופטת את גיבור סרטו של צ'ארלי צ'פלין "זמנים מודרניים". העובד תלוי במכונה. פעולותיו חד גוניות וחוזרות על עצמן.

בשעה מאוחרת של הלילה, אין העובד מרוכז כדי לזהות סכנה, או להפעיל שיקול דעת נכון.

הפעולה החד גונית מול המכונה מקהה את יכולת התגובה המיידית והאבחנה המחודדת ועשויה לשבש את שיקול הדעת הראוי. כל מעייניו של העובד הם שלא להפסיק את עבודתו, לעמוד בקצב, כדי לשמור על מקור פרנסתו.

אין להטיל רשלנות תורמת על עובד הטועה בלהט עבודתו, סבורה השופטת. דווקא אצל העובד הטוב קיים רצון לעשות את מלאכתו היטב. לשם כך הוא מוכן אפילו לקבל על עצמו סיכוני גוף. עובד כזה לרוב גם אינו עושה את מלאכתו בתנאים המאפשרים לו לשקול בישוב הדעת את הסיכונים, כפי שהדבר נעשה כחוכמה לאחר מעשה באווירה השקטה של אולם המשפטים.