Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

פשיטת אנשי המס

בוקר אחד פשטה חולית ביקורת של אגף מס ההכנסה על מפעל השיש של בסאם מסארווה.

עם תום הפשיטה, הובהל מסארווה לבית החולים. הרופאים אבחנו אצלו אוטם בשריר הלב.

לאחר שקם ממיטת חוליו, פנה מסארווה למוסד לביטוח לאומי וביקש כי זה יכיר באוטם כנובע מ"תאונת עבודה" וישלם לו דמי פגיעה.

נקדים ונבהיר כי על פי הפסיקה, תאונה נחשבת כתאונת עבודה, במסגרת ביטוח נפגעי עבודה, כאשר היא נכנסת לאחת מהקטגוריות הבאות:

    תאונת עבודה במובנה הקלאסי

    אירוע עובדתי פיזי, המתרחש בעבודה בפתאומיות, בנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין. בגדרו של אירוע כזה באים המקרים הקלאסיים של חבלה פיסית הנגרמת עקב אירוע לא שגרתי (כגון: החלקה, כוויה, התפוצצות וכיוצ"ב).

    תורת המיקרוטראומה

    שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין "תאונה" בזעיר אנפין, שאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום וכמוהן כטיפות מים החוצבות בסלע, המצטברות כדי הפגיעה ממנה סובל העובד.

    התפרצות מחלה רדומה

    אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה. על העובד להוכיח "אירוע חריג" בעבודה שגרם להתפרצות המחלה במועד שהתפרצה, על מנת שניתן יהא לייחס את התפרצותה לעבודה דווקא ולראות בה תאונת עבודה.

המוסד סירב לבקשת מסארווה בטענה שהמקרה שלו לא נכנס לאף לא אחת משלושת הקטגוריות.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעת השופטת מרגלית פיקרסקי בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

השופטת קיבלה את גרסת מסארווה כי במהלך פשיטת אנשי המס נתפס ללחץ נפשי ולחרדה.

מדובר, קבעה השופטת, בהתרגשות חריגה ובלתי רגילה בהשוואה לשגרת חיי עבודתו של מסארווה. התרגשות זו ניתנת לסווג על פי הפסיקה כ"אירוע חריג".

במסקנה זו פתחה השופטת את הדלת למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה. השופטת מינתה את פרופ' אנדריי קרן.

זה האחרון קבע כי אצל מסארווה קננו עוד לפני פשיטת אנשי המס גורמי סיכון למחלת לב כלילית ואוטם חריף של שריר הלב. הוא סבל מעודף משקל ויתר שומנים בדם. מסארווה גם היה מעשן כבד.

פרופ' קרן קבע עוד כי את האוטם פיתח מסארווה על רקע טרשת קיימת. יחד עם זאת עד לפשיטה במקום עבודתו, לא סבל מסארווה מסימנים של המחלה.

סמיכות הזמנים ההדוקה ביותר בין האוטם החריף לפשיטה, הביאו את פרופ' קרן למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין השניים. פרופ' קרן גם היה בדעה כי השפעת הפשיטה על הופעת האוטם הייתה גבוהה מהשפעת גורמי הסיכון שהיו קיימים ממילא בגופו של מסארווה. הפשיטה החישה את בוא האוטם. אלמלא הפשיטה, יתכן שהאוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר או אף לא מופיע כלל.

כאשר מתקיים אירוע חריג בעבודה שבינו לבין התפרצות האוטם קיים קשר סיבתי וכאשר השפעת האירוע על בואו של האוטם אינה פחותה בהרבה מהשפעתם של הגורמים האחרים, אזי עניין לנו בתאונת עבודה, קבעה השופטת.

לפיכך, חויב המוסד לביטוח לאומי להכיר במסארווה כמי שנפגע בתאונת עבודה.