לא יודעת שובע

באחד ממשליו, מספר איזופוס על איכר שהייתה לו תרנגולת שהטילה ביצת זהב מדי יום.

האיכר לא הסתפק בביצת זהב ליום והחליט לשחוט את התרנגולת ולהוציא מקרבה את כל ביצי הזהב בבת אחת.

סופו של החמדן שאיבד גם את ביצת הזהב היומית בה לא הסתפק.

הכשרת הישוב ביטחה את רכבו של משהור ח'אלדי בביטוח מקיף.

כחודשיים בלבד לאחר תחילת הביטוח אירעה תאונה. הרכב ניזוק עד לכדי אובדן מוחלט. הכשרת הישוב ביטלה את הפוליסה למחרת התאונה, נטלה לידיה את שרידי הרכב ומכרה אותם.

ומה באשר לתשלום תגמולי הביטוח? הכשרת הישוב סירבה לשלמם הטענה שפוליסת הביטוח לא הייתה ולא נבראה.

הסירוב לשלם את תגמולי הביטוח, לא הפריע להכשרת הישוב לשלוח ידה לחשבון הבנק של ח'אלדי ולגבות באמצעות הוראת הקבע עוד שני תשלומים של פרמיית הביטוח, בנוסף לתשלום הראשון שגבתה לפני התאונה.

הסירוב לשלם את תגמולי הביטוח, גם לא מנע מהכשרת הישוב להניח את ידה על הזיכוי שהגיע לח'אלדי עבור ביטוח החובה שערך בהכשרת הישוב ולשלשלם לכיסה על חשבון הפרמיה של הביטוח המקיף.

הסירוב לשלם את תגמולי הביטוח גם לא גרם להכשרת הישוב להעביר אל ח'אלדי את התמורה עבור שרידי רכבו. גם על כספים אלה הניחה הכשרת הישוב את ידה וחילטה אותם על חשבון פרמיית הביטוח המקיף.

בדרך זו, עבור חודשיים בלבד בהם היה הרכב מבוטח, גבתה הכשרת הישוב פרמיה בסך של 8,300 ₪, זאת כאמור מבלי לקבל על עצמה את החבות לשלם את תגמולי הביטוח.

אולם הכשרת הישוב לא הסתפקה בכך. לטענתה נותרה יתרת פרמיה שלא נפרעה בסך 1,805 ₪ . על סכום זה הגישה תביעה נגד ח'אלדי בבית משפט השלום בחיפה.

ח'אלדי התגונן בטענה שהפרמיה שסוכמה עם סוכן הביטוח הייתה נמוכה בהרבה וכי כלל לא קיבל את פוליסת הביטוח לידיו.

התביעה התבררה בפני השופט אייל דורון.

יש הגיון רב בטענת ח'אלדי, קובע השופט, כי פרמיה בסך 8,300 ₪ הינה גבוהה באופן חריג נוכח שוויו של הרכב בסך של כ- 20,000 ₪ וכי ח'אלדי לא היה מסכים לשלם פרמיה כה גבוהה.

הכשרת הישוב, מוסיף השופט, גם נמנעה מלהביא לעדות את סוכן הביטוח מטעמה וגם לא הוכיחה כי המציאה לח'אלדי את פוליסת הביטוח.

אלא שגם אלמלא טענותיו של ח'אלדי, מבהיר השופט, דין תביעתה של הכשרת הישוב להידחות. פיסת מידע חשובה ביותר, כותב השופט, התבררה לראשונה רק בדיון בבית המשפט. המדובר בעובדה שהכשרת הישוב התכחשה לכיסוי הביטוחי.

למעשה, מסביר השופט, הכשרת הישוב טוענת דבר והיפוכו. מחד הכשרת הישוב מתכחשת לכיסוי הביטוחי וגם ביטלה את הפוליסה בשל אובדנו המוחלט של הרכב כבר למחרת התאונה. מאידך היא תובעת את תשלום מלוא הפרמיה כאילו הפוליסה ממשיכה לעומדת בתוקפה לאורך כל תקופת הביטוח.

השכל הישר מחייב, מדגיש השופט, כי כאשר הפוליסה פוקעת בשל אובדנו של הרכוש המבוטח בנסיבות בהן לא קיים כיסוי ביטוחי הרי שאין עוד חובת תשלום פרמיה עבור יתרת תקופת הביטוח.

ואכן, מזכיר השופט להכשרת הישוב, כך מורה סעיף 16 (ב) לחוק חוזה הביטוח. על חברת הביטוח לערוך חישוב של פרמיית הביטוח עד למועד פקיעת הפוליסה בשל אובדן הנכס המבוטח ולתבוע אך ורק את היתרה המגיעה לה עבור התקופה שעד למועד פקיעת הפוליסה.

נוכח הוראת חוק חוזה הביטוח, מטעים השופט, נראית גישתה של הכשרת הישוב תמוהה למדי.

ח'אלדי אומנם לא טען כנגד הסכומים שגבתה ממנו הכשרת הישוב, אך השופט דורון כותב כי אינו יכול להימנע מלהעיר כי ספק רב בעיניו אם גבייתם של סכומים אלה במלואם אכן נעשתה כדין.

סיכומו של דבר הוא שתביעתה של הכשרת הישוב לתשלום יתרת פרמיה בסך 1,805 ₪ נדחתה והיא חוייבה לשלם לח'אלדי הוצאות משפט בסך 3,480 ₪.

28.10.12 מסמך 976 נכתב על ידי עו"ד עודד יחיאל