בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

זכות יסוד לגישה אל בית המשפט

אדם המערער על החלטה, או פסק דין של שופט בפני ערכאה גבוהה יותר, חייב להפקיד בקופת בית המשפט סכום כסף מזומן, שגובהו נקבע על ידי המזכיר הראשי של בית המשפט.

במקום להפקיד מזומנים, רשאי המערער להפקיד ערבות בנקאית. ההפקדה או הערבות הבנקאית נועדו לאפשר ליריב גבייה מהירה של הוצאות הערעור אם וכאשר הערעור יידחה.

בית המשפט העליון הקל עם חברות הביטוח כאשר הן מערערות. הרי ערבות של חברת ביטוח נחשבת בשוק כזהה בחוסנה לערבות בנקאית. לפיכך מאפשר בית המשפט העליון לחברות ביטוח כדבר שבשגרה, להפקיד במקום מזומנים או ערבות בנקאית, התחייבות עצמית שלהן עצמן.

בשולי הדברים ייאמר, כי גם טקס זה של הפקדת טופס התחייבות עצמית מטעם חברת הביטוח לתיק הערעור הוא מיותר; ממה נפשך, אם ערעור חברת הביטוח יידחה, ממילא החיוב בהוצאות יופיע בפסק הדין הדוחה את הערעור. בידי היריב שזכה בערעור יהיה כעת פסק דין ואם יקרה הבלתי צפוי וחברת הביטוח לא תכבד אותו, יהיה היריב זכאי לממשו ישירות ובקלות בעזרת ההוצאה לפועל. לעומת זאת אם היריב יחפוץ לגבות את הוצאותיו באמצעות ההתחייבות העצמית, יהיה חייב לפנות קודם כל בתביעה לבית המשפט למימוש ההתחייבות ורק לאחר מכן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל כדי לאכוף את פסק הדין שנתן תוקף להתחייבות העצמית.

אלא כוחו של הרגל גדול יותר ובכל פעם שחברת ביטוח מגישה ערעור, נדרש המזכיר הראשי של בית המשפט לקבוע את גובה ההתחייבות העצמית וחברת הביטוח חייבת להגיש טופס התחייבות עצמית, תוך זמן מסוים, לתיק בית המשפט. לפני כן השופטים אינם דנים בערעור או בבקשת הרשות לערער. טרחה מיותרת לעניות דעתנו. טוב היה עושה בית המשפט העליון לו היה קובע שחברת ביטוח פטורה גם מהפקדת טופס בלתי מוסיף זה של התחייבות עצמית ובכך חוסך זמן וטרחה גם מאנשיו שלו.

ומה כאשר הערעור מוגש על ידי מבוטח, או נפגע נגד חברת ביטוח?

עד כה היה מצבו של זה ככל מערער רגיל. הוא נדרש להפקיד סכום כסף מזומן, או ערבות בנקאית, דבר שהקשה כמובן על חסרי היכולת.

לאחרונה החלו להתגלות סדקים בדרישה זו.

רוזאן שופאני הגישה בקשת רשות ערעור נגד חברת הביטוח דולב. היא ביקשה מרשם בית המשפט העליון, השופט בעז אוקון להקל עלייה בעניין העירבון.

השופט אוקון היה ער לכך שזמינותה וודאותה של התחייבות עצמית הניתנת על ידי אדם פרטי היא מוגבלת.

יחד עם זאת זכותה של דולב לעירבון אינה זכות מוחלטת, פסק השופט. זכות זו יכולה לסגת אל מול זכות היסוד לגישה לבתי המשפט. מגמת בתי המשפט היא שלא לסגור את שעריו בפני מערערים דלי אמצעים.

בידי חברות הביטוח, מזכיר השופט, די אמצעים לוודא כי חובות שונים, לרבות אלה שמקורם בהוצאות משפט, יפרעו. החברות עוסקות בדרך השגרה בהפעלת כוח התביעה לשם מימוש זכותן. הן נהנות, אגב כך, ממערכת אכיפה משוכללת. הן עצמן פטורות מחובות המוטלות על בעלי דין אחרים, וזאת במישורים שונים, לרבות מישור העירבון. על כן, שומה עליהן לנהוג במדיניות נאותה וביד רחבה כלפי בעלי הדין האחרים, המצויים בעמדת נחיתות לעומתן, על מנת שלא תחסם זכות הגישה של אותם בעלי דין לבית המשפט.

אמנם, מסכים השופט, אין להצדיק מצב שבו חברות הביטוח יאלצו ללכת אחר החייבים, ולהשקיע משאבים מיותרים בגביית חובות. עצם העובדה כי החברות טרודות ממילא בהליכים שונים, אינה יכולה לשמש הצדקה להכבדה נוספת שעניינה הליכי גביית הוצאות. ברם, יתרונן של חברות הביטוח יכול לאפשר, במקרים מיוחדים, התחשבות במצבו של בעל הדין האחר. חברות הביטוח בהיותן מפזרות סיכונים מובהקות, אינן נמשלות לבעל דין אשר יש לעשות הכל על מנת לחסוך ממנו את הצורך להתייגע פעם נוספת בהליכים משפטיים.

הגיונם של הדברים מחייב במקרה זה, לדעת השופט, לאפשר לשופאני להמציא עירבון מוגבל בזמינותו. פתרון אחר עלול להביא לסיכול פנייתה לערכאת הערעור, ואילו "חולשתו" של העירבון אינה משנה לרעה באופן ממשי את מצבה של חברת דולב.

בסופו של דיון, הורה השופט, כי יש להסתפק בהתחייבות עצמית של שופאני ובכתב הסכמה של בעלה המנהל גם הוא תביעה (אחרת) בגין תאונת דרכים נגד דולב בחיפה. אם הבעל יזכה בתיק בחיפה, אזי דולב תהיה זכאית לגבות מאותו תיק את ההוצאות שייפסקו בערעור בבית המשפט העליון בירושלים.

<