Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

גזירה שהציבור אינו יכול לה

עדי כהן החנה את רכבם של הוריו במקום חניה מוסדר, הפעיל את מערכת האזעקה ופנה לעיסוקיו.

זמן מה לאחר מכן, הבחין עדי כי מפתחות הרכב נעלמו. הוא מיהר אל הרכב ומצא אותו לא נעול ואת מערכת האזעקה מנוטרלת.

עדי חשד כי מי שגנב ממנו את מפתחות הרכב נטרל באמצעותם את האזעקה. עדי נעל (ידנית) את דלתות הרכב וביקש מעובר אורח, שהזדמן למקום, כי ישמור על הרכב עד לשובו של עדי עם צרור המפתחות הנוסף שבבית.

עדי בושש לחזור. השומר המזדמן הפקיר את משמרתו. כאשר עדי חזר עם הצרור הנוסף, גילה כי הרכב נעלם.

הכשרת הישוב דחתה את דרישת ההורים, בני הזוג כהן, לתשלום תגמולי ביטוח.

העניין הגיע להכרעתו של השופט ד"ר קובי ורדי, מבית משפט השלום בתל אביב.

השופט מזכיר כי על פי ההלכה הפסוקה, מבטחת הטוענת לפטור מאחריות חייבת להוכיח כי מקרה הביטוח נכלל בחריג מחריגי הפוליסה הפוטר אותה מאחריות.

הכשרת הישוב טענה לפטור מאחריות על בסיס סעיף המיגון שבפוליסה, בו נאמר:-

    "מוצהר ומוסכם בזאת כי אחריות החברה בגין סיכוני פריצה ו/או גניבה מותנית בהגנת הרכב באמצעי מיגון המפורטים מטה. על אמצעי המיגון להיות תקינים ומופעלים בכל עת שהרכב ללא נהג".

מנוסחו של הסעיף לומד השופט כי מדובר בתנאי שרק בכפוף לו חלה חובת השיפוי. זהו תנאי מוקדם לחבות המבטחת. תנאי מוקדם שלא מקוים, פוטר את המבטחת מחובתה על פי הפוליסה, אף על פי שהפוליסה עצמה תקפה.

יחד עם זאת, דעתו של השופט אינה נוחה מפרשנותה של הכשרת הישוב לביטוי "בכל עת" המופיע בסעיף המיגון. לדעת הכשרת היישוב משמעות הביטוי היא כלשונו המילולית. הביטוי דורש כי אמצעי המיגון יופעלו במסגרת הזמן הרחבה ביותר, ללא כל קשר לנסיבות הקונקרטיות של המקרה.

פרשנות זו, לדעת השופט, מביאה לתוצאה אבסורדית.

לדעת השופט "יש לתת למונח "בכל עת" פירוש מתקבל על לב ושווה לכל נפש, פירוש אשר מתיישב עם צרכי החיים וניסיון החיים...שאינו מכשיל מבוטחים תמימים, ועמם את הציבור הרחב ואשר לא עושה את דבר הכיסוי הביטוחי פלסתר".

לדעת השופט, תכליתו של סעיף המיגון היא למנוע ולצמצם את אפשרויות גניבת הרכב. המטרה אינה להעמיד דרישות לא הגיוניות, לא סבירות ולא ניתנות לביצוע.

תנאי המיגון שבפוליסה מדבר על "בכל עת שהרכב ללא נהג". יש לצמצם את הביטוי כך שהזמן הרלוונטי לבחינת תקינות המיגון יהיה עם עזיבת הנהג את הרכב.

במילים אחרות, משמעות הביטוי "בכל עת" היא, בכל עת שהרכב נמצא בשליטתו של המבוטח (כולל שליטה על הפעלת האזעקה). זאת בניגוד לזמן בו השליטה ברכב ובמערכת האזעקה, נשללת מן המבוטח לאחר שהפעיל את האזעקה והתנאי המוקדם מולא קודם לעזיבת הרכב.

פרשנות כזו, לדעת השופט, ופרשנות כזו בלבד, תאזן בין האינטרסים של הצדדים ותשמור על הקצאת הסיכונים המקורית המסתברת. פרשנות זו תאפשר למבטחת להתגונן מפני הסיכונים אותם היא לא התכוונה לקחת ותגן על ציבור המבוטחים מפני גזירה שאינו יכול לעמוד בה.

לאור האמור, במקרה זה, גניבת מפתחות הרכב ונטרול האזעקה באמצעותם, לאחר שהאזעקה הופעלה, אינה משחררת את הכשרת הישוב מחבותה, גם אם ברור שבזמן הגניבה לא היו מופעלים אמצעי המיגון.

כעת פונה השופט לבדוק האם התרשל הבן בהותירו אדם מזדמן, בלתי מוכר, לשמור על הרכב, עד לשובו עם צרור המפתחות הנוסף.

לטענת הכשרת הישוב הבן יכול היה להפקיד את השמירה על אחת מידידותיו שהתלוותה אליו. הוא יכול היה גם לשמור על הרכב בעצמו, בזמן שאחת מאותן הידידות תלך היא ותביא את הצרור הנוסף.

אולם בפוליסה, מציין השופט, אין כל תנאי הפוטר את הכשרת הישוב מחבות במקרה של התרשלות המבוטח. גם אין כל תנאי בפוליסה לגבי חובת זהירות. בהיעדר תנאי כזה, אין מקום לייחס לבן אשם תורם.

אך גם אם היה תנאי המחייב את המבוטח בחובת זהירות, קובע השופט, חובה זו לא הופרה במקרה זה.

השופט מבהיר כי על פי הלכת בית המשפט העליון, רק במקרה בו המבוטח סטה סטייה ניכרת מרמת הזהירות הנדרשת ממנו, ורק במקרה שמעשה הסטייה נעשה בידיעה שכתוצאה ממנו ייגרם נזק או אובדן ולא נעשה דבר כדי למנוע את היווצרות הנזק או האובדן, רק אז ייחשב המבוטח כמי שהפר את חובת הזהירות, ובאופן שהמבטחת תופטר מחבותה.

השופט מסכים כי הבן התרשל בכך שהשאיר כשומר "ספק שומר", אדם אשר לא ידע את שמו ואשר גם התריע באותו מעמד כי לא יישאר על משמרתו יותר מעשר עד חמש עשרה דקות בלבד. בכך יש לדעתו רשלנות וסטייה מהתנהגות צפויה של אדם סביר. אולם אין בכך רשלנות וסטייה חמורה וניכרת בידיעה שכתוצאה מהו ייגרם נזק, או אובדן.

אמנם, מוסיף השופט, הבן הציב "שומר" אשר לרוע המזל הסתבר כבחירה גרועה. אך הוא דאג לנעול את דלתות הרכב ויצא להביא את צרור המפתחות הנוסף ללא שיהוי.

השופט גם לוקח בחשבון את סערת רוחו של הבן והלחץ בו היה נתון כשגילה את דבר היעלמות המפתחות ונטרול מערכת האזעקה ברכב.

בנסיבות אלה, פוסק השופט אין לייחס לבן כל אשם ויש לחייב את הכשרת הישוב לשלם את מלוא תגמולי הביטוח בגין גניבת הרכב.