שקר של אם אוהבת

בנה של ס' יצא לחופשה בת מספר ימים מהצבא. הוא ביקש מאמו כי במהלך החופשה תשאיל לו את הפיאט פונטו שלה.

הפיאט הייתה מבוטחת בביטוח ישיר. הפוליסה כללה אופציה להרחבת הכיסוי הביטוחי לנהג צעיר באמצעות הודעה טלפונית. ס' התקשרה אם כן לביטוח ישיר והפעילה את ההרחבה.

אתרע המזל וביום החמישי לחופשה, איבד הבן שליטה על הרכב. הפיאט התהפכה ונעצרה על המדרכה. לפיאט נגרם אובדן גמור ("טוטל לוס").

מיד לאחר התאונה, הקישה ס' על החמש ודיווחה למוקדן ביטוח ישיר על התאונה. אלא שכאן עשתה ס' מהלך מוטעה. ס' חששה כי אם תספר למוקדן ביטוח ישיר שבנה נהג ברכב, הדיווח יביא למעורבות המשטרה, בנה יוזמן לחקירה והדבר עלול להזיק לו בצבא. לכן סיפרה כי היא זו שנהגה ברכב בעת קרות התאונה.

ס' לא ידעה כי בחוק קיים סעיף שחלק מהשופטים מפרשים אותו בצורה דרקונית. סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי אם המבוטח מוסר בכוונת מרמה עובדות כוזבות לחברת הביטוח, זו פטורה מכל אחריות.

יאמר הגולש הנבון, אמנם ס' שיקרה לחברת הביטוח, אבל השקר אינו רלבנטי לכיסוי הביטוחי. גם אם הבן נהג בפיאט בעת התאונה ולא האם, עדיין יש כיסוי. הרי ס' שילמה לביטוח ישיר, טבין ותקילין, כדי שביטוח הפיאט יכלול גם נהג צעיר.

זה נכון. אבל חלק משופטינו מעדיפים לרדוף שקר מאשר צדק. העובדה שהאזרח הפשוט שיקר, אפילו לא בנקודה רלבנטית, מטרידה אותם יותר מאשר העובדה שתאגידי הביטוח יתחמקו מלשלם את חובם לאזרח.

שופטים מחמירים אלה, מפרשים את סעיף 25 כקובע שגם אם השקר שמסר המבוטח לחברת הביטוח הוא בנקודה לא רלבנטית, גם אז חברת הביטוח פטורה מכל תשלום. עמדתם של שופטים אלה היא שיש לרדוף שקרנים עד חורמה גם במחיר שלילת המגיע להם על פי הפוליסה.

נחזור אל ס'. חוקר הביטוח עלה בקלות על השקר. נציגי ביטוח ישיר עטו עליו כמוצאי שלל רב ודחו את התביעה, בטענה שס' רמאית. תקוותם הייתה שס' תיפול על שופט המחזיק בגישה המחמירה, שופט שיחרוץ את דינה לשבט רק משום ששיקרה.

האם תקוותם של נציגי ביטוח ישיר התממשה? מיד נראה.

תביעתה של ס' הונחה על שולחנו של השופט אורן שוורץ, מבית משפט השלום בראשון לציון.

אין ספק, הודה השופט שוורץ, שהמבוטחת מסרה לביטוח ישיר עובדות בלתי נכונות. אין גם ספק שס' עשתה זאת מתוך מודעות.

אולם, הוסיף השופט, השאלה היא אם הייתה לה כוונה להוציא מחברת הביטוח כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות.

"ס' העידה לפניי שהסיבה לדיווח הכוזב נעוצה בדאגה לבנה, שהיה חייל באותה עת, והפחד שיסתבך בעקבות התאונה. אולם", ממשיך השופט, "הואיל והמבוטחת הייתה זכאית לתגמולי הביטוח, בין אם היא נהגה ברכב ובין אם בנה נהג ברכב, אזי המניע לדיווח הכוזב לא נבע מתוך כוונה לקבל כספים במרמה מביטוח ישיר".

וזה החשוב, מסכם השופט אורן שוורץ, כאשר המניע למסירת הדיווח הכוזב, לא קשור לחבות חברת הביטוח, אין מקום לפטור את חברת הביטוח מחבותה על פי הפוליסה.

לפיכך, פסק השופט, ביטוח ישיר חייבת לשלם לס' בעבור הנזק שנגרם לרכב ביום התאונה.