Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מכתב המאריך את תקופת ההתיישנות

יחיאל אסולין נפגע בתאונת דרכים. בידי אסולין היו שתי פוליסות לביטוח נכות מתאונה. אחת בחברת הביטוח מגדל. השניה בחברת הביטוח שילוח.

אסולין הגיש תביעה לבית המשפט נגד מגדל ושילוח לשלם לו תגמולי ביטוח בגין פגיעתו.

בפתח הדיון ביקשו מגדל ושילוח מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנותה, משום שחלפו מעל שלוש שנים מיום קרות התאונה ועד למועד הגשת התביעה לבית המשפט.

מגדל ושילוח הסתמכו על סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 הקובע כי "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".

אסולין לא כפר בכך שתקופת ההתיישנות להגשת תביעה לבית המשפט לתשלום תגמולי ביטוח היא 3 שנים, אך טען כי במקרה זה מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי להאריך את מועד ההתיישנות.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתו של השופט דוד גלדשטיין, מבית משפט השלום בתל-אביב.

מועד גילוי הנזק, מתחיל את מרוץ תקופת ההתיישנות, קובע השופט. רק אם בעת גילוי הנזק, מדובר בנזק של מה בכך, נדחה מועד תחילת מרוץ ההתיישנות עד למועד בו אדם סביר, היה מגיש תביעה בגין אותו נזק.

אסולין היה מעורב בתאונת דרכים קשה, והמסמכים הרפואיים מעידים על כך. נזק זה אינו נזק של מה בכך. לכן כאן מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום התאונה.

השופט לא קיבל את עמדת אסולין כי מועד התגבשות הנזק והתייצבות הנכות הצמיתה, הם אלה שמתחילים את מרוץ ההתיישנות.

מקרה הביטוח מוגדר בפוליסה כמאורע פיזי שארע למבוטח. קיום של נכות צמיתה הוא תוצאה נלווית הכרחית לקבלת פיצוי; אולם קיום הנכות הצמיתה ומועד קביעתו של גובה הנכות אינם מהווים את מקרה הביטוח, שהרי נכות צמיתה ללא תאונה אינה מקנה עילת תביעה. כך גם נפסק על ידי בית המשפט העליון ברע"א 1395/00 אהוד צפריר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ.

משנוכח אסולין כי מועד ההתיישנות קרב, היה עליו להגיש תביעה לבית המשפט ולבקש להמתין עד לסיום ההליך מול המוסד לביטוח לאומי, או להגיע עם מגדל ושילוח לידי הסכמה בדבר הארכת תקופת ההתיישנות.

במכתבים ששלחו מגדל ושילוח לאסולין אין כל התייחסות לתקופת ההתיישנות ולא ניתן להסיק מהם על הסכמה כלשהי להארכת מועד ההתיישנות. דרישתן של מגדל ושילוח שאסולין ימציא להן מסמכים רלבנטיים, אין בה ולו במרומז, משום הסכמה לדחיית מועד ההתיישנות. דרישות אלה הן בבחינת רצון לגיטימי להתעדכן בהתפתחות תביעתו על מנת לשקול פיצוי בגין נכות צמיתה.

רק הודאה ברורה וחד משמעית המבטאת רצון חופשי של עושה ההודאה, הנעשית בכתב, או בפני בית משפט, נחשבת להודאה שמתחילה מחדש את תקופת ההתיישנות. במכתבים של המבטחות לא מתקיימות דרישות אלה, קבע השופט גלדשטיין.

אמנם אסולין לא היה מיוצג בתחילה על ידי עורך דין, אך אין הדבר פוטר אותו מלעמוד בדרישות החוק והפוליסה. מה גם שמועד ההתיישנות מופיע בפוליסה עצמה.

מסיבות אלה דחה השופט את תביעתו של אסולין נגד מגדל ושילוח על הסף מחמת התיישנות.