בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

הסכם פוליגרף אינו הסכם מקפח

שרון מועלם ייבא ביבוא אישי רכב פונטיאק מדגם מיוחד. הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף אצל חברת הביטוח מגדל.

באחד הימים הרכב היה מעורב בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקים קשים.

לאחר התאונה שלחה מגדל שמאי לבדוק את הנזקים שנגרמו לרכב, והציעה לשלם למועלם פיצוי מופחת כנגד קבלת הרכב לרשותה. מועלם סרב להצעה. חרף זאת מגדל נטלה את הרכב והעבירה אותו למגרש סוחרי רכב.

בהמשך, הודו מועלם ואחותו כי הגרסה הראשונה שמסרו למגדל באשר לזהות הנהג הפוגע הייתה כוזבת. בעקבות זאת מגדל הסכימה שוב לשלם למועלם פיצוי בסכום מופחת בלבד. מועלם הבין כי הדרך לקבל כספי פיצויים מלאים היא להיבדק בפוליגרף.

בבדיקת הפוליגרף נמצא מועלם דובר שקר. לאור זאת מגדל סירבה לפצותו בגין הנזקים התאונתיים. מועלם בחר כעת לתקוף את קבילות הסכם הפוליגרף ואת ממצאי הבדיקה.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתה של השופטת חדוה וינבאום-וולצקי, מבית משפט השלום בתל-אביב.

הלכה פסוקה, אזכרה השופטת וינבאום-וולצקי, היא כי במשפט אזרחי בעלי הדין רשאים בהסכמה הדדית לנווט את דרך ניהול המשפט ולסטות מדיני הראיות. לכן הסכמת הצדדים כי הסכסוך ביניהם יוכרע באמצעות בדיקת פוליגרף, היא הסכמה מחייבת.

אולם, כדי לתת תוקף להסכם פוליגרף ולתוצאות הבדיקה יש לוודא כי ההסכם עומד בדרישת דיני החוזים וכי לא נפל כל פגם בביצוע בדיקת הפוליגרף.

מועלם חתם על הסכם הפוליגרף. חתימתו מקימה את החזקה כי הוא ידע על מה הוא חותם. מועלם לא טען כי הוא הוטעה לחשוב כי תוכן המסמך שונה מהכתוב בו. לכן אם מועלם לא טרח לקרוא על מה הוא חותם, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד.

מועלם נדרש לעניין הפוליגרף שלש פעמים לפחות. הראשונה בהודעתו לחוקר מטעם מגדל. בשנית, בעת שחתם על הסכם הפוליגרף. ובשלישית, בטרם הבדיקה עצמה במכון הפוליגרף כאשר חתם על הצהרה כי בדיקת הפוליגרף נערכת מרצונו החופשי והשאלות הנשאלות הן על דעתו.

לפיכך, פסקה השופטת וינבאום-וולצקי, אין לקבל את טענתו של מועלם כי לא הבין את משמעות המסמך עליו חתם.

מועלם טען כי הסכם הפוליגרף מהווה חוזה אחיד עם תנאי מקפח. טענה זו דינה להידחות, פסקה השופטת וינבאום-וולצקי. אין בהסכם זה כדי לקפח מי מן הצדדים, שכן שני הצדדים נוטלים סיכון שווה כי ההכרעה לא תיפול לטובתם.

גם את טענתו של מועלם על קיומם של פגמים בבדיקת הפוליגרף דחתה השופטת. מועלם לא הציג כל חוות דעת להוכחת פגמים כלשהם בביצוע הבדיקה.

השופטת התייחסה גם להעברת חומר חקירה לבודק הפוליגרף טרם ביצוע הבדיקה. אין בכך כל פסול, ציינה השופטת וינבאום-וולצקי.

"דין וחשבון הועדה לעניין פוליגרף" שנערך בשנת 1981 בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר יצחק כהן קבעה כי לשם ניהול בדיקת פוליגרף ראויה ולשם ניסוח שאלות, על הבודק לדעת פרטים על האירוע. פרטים אלה מובאים לידיעת הבודק מתוך עיון בחומר החקירה ומתוך שיחת הקדמה עם הנבדק.

במקרה זה החוקר שערך את החקירה האמין כי מדובר בתביעה כוזבת. אמונה זו ביקש להנחיל לבודק הפוליגרף. יחד עם זאת, לא הוכח כי לאמירתו של החוקר הייתה השפעה על תוצאות בדיקת הפוליגרף. ממצאי הבדיקה אינם נסמכים על התרשמות הבודק, אלא על תגובות פיזיולוגיות של הנבדק לשאלות עליהן נשאל.

אי לכך יש לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף, ולאור ההסכם עליו חתום מועלם, יש בהן כדי להכריע את גורלה של התביעה לדחייה.

למעלה מן הצורך ניתחה השופטת וינבאום-וולצקי את הראיות שהונחו בפניה והגיעה למסקנה כי קיימות סתירות בנקודות מהותיות באשר לנסיבות גרימת הנזק לרכב, אשר לא ניתן ליישב ביניהן. מכאן, בכל מקרה מועלם לא הצליח להוכיח את תביעתו על פי רמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.

לאחר התאונה, גררה מגדל את רכבו של מועלם למגרש מכוניות. הליכי תביעת מועלם כלפי מגדל התמשכו זמן רב. במהלך תקופה זו שהה הרכב במגרש המכוניות. בחודשים אלה נגרמו לרכב נזקים נוספים ללא קשר לתאונה.

ברגע שמגדל הודיעה למועלם על דחיית תביעתו, היה על מועלם לפעול להוצאת רכבו. יחד עם זאת, כל עוד לא יצאה הודעה רשמית ממגדל כי על מועלם להוציא את רכבו מהמגרש, על מגדל מוטלת האחריות לדאוג לרכב שנטלה והעבירה למגרש המכוניות.

מגדל הביעה הסכמה עקרונית לפצות את מועלם עקב הנזקים שנגרמו לרכב בעת שהותו במגרש. לאור זאת, ציינה השופטת וינבאום-וולצקי, אין צורך לקיים דיון בשאלת חובתה של מגדל מכוח חוק השומרים, התשכ"ז- 1967.

בכל הנוגע לנזקים שנגרמו לרכב בעת שהותו במגרש, חויבה מגדל לשלם למועלם סכום של 20,000 ש"ח. ביחס לנזקים שנגרמו לרכב בתאונה, נדחתה תביעתו של מועלם.