הסכמה לפוליגרף בדרך לארצות הברית

רכבה של חנה שריקי מסוג שברולט מאליבו ניגנב.

הרכב היה מבוטח בביטוח רכב מקיף בחברת הביטוח ציון.

שריקי הודיעה לציון על גניבת הרכב, אך האחרונה סירבה לפצותה.

הדיון בסירובה של ציון לתשלום תגמולי הביטוח הובא להכרעתה של השופטת ברכה בר-זיו מבית משפט השלום בחיפה.

שריקי מסרה בעדותה כי הרכב חנה ליד ביתה של חברתה, מרטה גוטמן, בעת שנגנב. גוטמן אישרה זאת בעדותה בבית המשפט. גם לחוקר המשטרה וגם לחוקר מטעם ציון, מסרו השתיים גרסה זו.

שריקי הוחתמה על הסכם לבדיקת פוליגרף על ידי חוקר מטעם ציון. בבדיקת הפוליגרף נמצאה שריקי דוברת אמת ביחס לתשובה כי היא לא אירגנה או סידרה מראש את העלמת הרכב וכן כי היא לא נתנה או מכרה למישהו את הרכב.

לגבי השאלה האם שריקי יודעת במאה אחוז מי העלים את הרכב, השיבה שריקי בשלילה, וממצאי הבדיקה אבחנו תגובות מחשידות לאמירת שקר.

ביחס לשאלה האם ברכב הייתה מותקנת מערכת אזעקה והאם זו הופעלה על ידי שריקי, ציין בודק הפוליגרף כי נמצאו תגובות מחשידות לאמירת שקר, אולם בשל עוצמתן הנמוכה, לא ניתן לקבוע ממצא ודאי.

לא הובאה כל תשתית עובדתית לגרסתה של ציון כי שריקי לא נעלה את הרכב וכי גניבת הרכב אורגנה על ידה, קבעה השופטת בר-זיו.

אין בתשובות של שריקי כל בסיס לקביעה כי היא ידעה על גניבת הרכב, הוסיפה השופטת בר-זיו. שריקי נמצאה דוברת אמת בתשובתה, כי היא לא הייתה מעורבת בהעלמת הרכב. בנסיבות אלה, ממילא, היא לא הייתה יכולה לדעת "במאה אחוז" מי העלים את הרכב, שהרי ידיעה "במאה אחוז" יכולה להיות רק למי שהיה מעורב בפועל בהעלמה.

לכך יש להוסיף את נסיבות החתמת שריקי על הסכם הפוליגרף. החוקר החתים את שריקי על הסכם הפוליגרף בשדה התעופה בן גוריון זמן קצר ביותר לפני טיסתה לארצות הברית, כשהיא מלווה בילדים קטנים וטרודה בעליה למטוס.

בנסיבות כאלה לא ניתן לראות גמירות דעת מצד שריקי ואפילו לא ניתן לייחס לה ידיעה על האמור בהסכם עליו חתמה.

שריקי הגישה חוות דעת שמאי בדבר שוויו של הרכב. מנגד, ציון לא הגישה כל חוות דעת מטעמה, ומכאן שלא הוכיחה את ההפחתות בשווי הרכב להן טענה.

על יסוד האמור לעיל חויבה ציון לשלם למבוטחת שלה את תגמולי הביטוח בגין גניבת הרכב על פי חוות הדעת השמאית.