מחלת מקצוע ויסוד הפתאומיות

דאוד מעשר עבד במשך שנים רבות ליד מכונת הדבקה בכריכיית אהרון.

מעשר נחשף לאדים רעילים המופצים כתוצאה מהתכת הדבק. עקב כך לקה מעשר באסטמה תעשייתית.

מעשר היה מבוטח בחברת הביטוח המגן בביטוח מפני אובדן כושר עבודה מוחלט ובביטוח מפני נכות מתאונה.

מדובר בשני כיסויים הרווחים בשוק הביטוח בנוסח כמעט זהה אצל כל החברות.

הכיסוי הביטוחי הראשון בא להקנות תגמולי ביטוח חודשיים שוטפים במקרה בו נשלל מהמבוטח כושר עבודתו כתוצאה מתאונה או מחלה.

הכיסוי הביטוחי השני, בא להקנות תגמולי ביטוח חד פעמיים במקרה של נכות צמיתה כתוצאה מתאונה. הנוסח המקובל הוא שהזכאות קמה במקרה של "נכות לצמיתות כתוצאה בלעדית ויחידה מתאונה בלתי-צפויה, אשר נגרמה במישרין על-ידי אמצעי חיצוני".

המגן שילמה למעשר תגמולי ביטוח חודשיים שוטפים בתקופה בה היה מעשר באובדן כושר עבודה מוחלט, אולם סירבה לשלם לו תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה. לטענת המגן הנכות בה לקה מעשר אינה תוצאה של תאונה, אלא של מחלת מקצוע.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעתה של השופטת שרה דותן מבית משפט השלום בתל-אביב.

הנטל להוכיח את קרות מקרה הביטוח מוטל על המבוטח. במקרה זה על מעשר להוכיח את כל יסודותיו של מקרה הביטוח, דהיינו כי נגרמה לו נכות כתוצאה מתאונה בלתי צפויה אשר נגרמה במישרין על ידי אמצעי חיצוני.

בנטל זה לא עמד מעשר, קבעה השופטת.

הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה היא ברורה וחד משמעית. נכותו של מעשר נגרמה כתוצאה מחשיפה לרעלים במשך זמן ממושך. מעשר לא כיחד כי נחשף באופן יומיומי במשך שנתיים לאדי הדבק וכתוצאה מכך החל לסבול מקשיי נשימה ותופעת ליחה.

אף המומחה מטעם מעשר, ד"ר שפיצר, הסביר בחוות דעתו כי האסטמה התעסוקתית נוצרה אצל מעשר עקב רגישות לאחד ממרכיביו של הדבק אליו היה חשוף בעת עבודתו בכריכיה. לקביעה זו הסכים גם המומחה מטעם חברת המגן, פרופ' טופילסקי, שהסביר כי מדובר במחלה ולא בתאונה.

מכאן, פסקה השופטת, לא מתקיים במקרהו של מעשר יסוד הפתאומיות המהווה תנאי למקרה הביטוח.

תאונה מאופיינת בהיותה אירוע בלתי צפוי המתרחש באופן פתאומי. במקרה זה מדובר במחלה שנוצרה בשל אירועים מתמשכים ובלתי פתאומיים. מדובר בחשיפה מתמשכת של מעשר לאדי דבק.

על יסוד האמור לעיל, הגיעה השופטת לתוצאה כי נכותו של מעשר לא נגרמה כתוצאה מתאונה ולכן דין תביעתו להידחות.