Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

היום הגורלי

דורית עדה, עובדת במשרדו של בעלה, סוכן הביטוח עדה בחיפה.

אשת הסוכן הנפיקה ללקוחה של המשרד, תעודת ביטוח חובה של חברת הביטוח אליהו ושלחה אותה אל המבוטחת.

ששה עשר יום לאחר מכן, ארעה לרכב נשוא הביטוח תאונת דרכים, בה נפגעו קשה מספר אנשים.

אליהו סירבה לשלם כל פיצוי לנפגעים.

בפני השופטת בלהה גילאור, מבית המשפט המחוזי בחיפה, לא הייתה מחלוקת, כי התאונה נופלת בתוך תקופת הביטוח הרשומה בתעודה.

על תעודת הביטוח התנוססה חותמת אישור פרעון התעודה בבנק עם תאריך שקדם למועד התאונה. המבוטחת הקפידה, אם כך, לשלם את התעודה בבנק יום לפני תחילת הביטוח.

בזמן התרחשות התאונה, קבעה השופטת, היו ברכב שתי תעודות ביטוח חובה.

התעודה האחת הייתה של אליהו. תקופת הביטוח שנרשמה בה החלה בפתח היממה בה ארעה התאונה.

התעודה השניה הייתה של חברת הביטוח מגדל. תקופת הביטוח שנרשמה בתעודה זו פגה בתום היממה בה ארעה התאונה.

התאונה ארעה אם כן ביום הגורלי האחד שהיה חופף בשתי התעודות.

מדובר, לכאורה, במצב הידוע במשפט הישראלי ובעולם כולו כ"כפל ביטוח". זהו מצב הנוצר לרוב שלא בכוונה, בטעות, או בהיסח הדעת.

המצב המשפטי, במצב דברים זה של כפל ביטוח, ידוע וברור: שתי חברות הביטוח משתתפות ונושאות בנטל הפיצוי כתף אל כתף.

בית המשפט העליון במדינת אורגון בארצות הברית, בפסק דין שהפך שם להלכה המנחה בסוגייה זו של כפל ביטוח, ביטא את ההלכה בלשון ציורית זו:

    "בית משפט זה מאמין כי זו היא מדיניות ציבורית ראויה לא להעמיד תובע נפגע, או נתבע שנתמזל מזלם ויש להם ביטוח כפל, במצב בו קיימת איזושהי אפשרות שמבטח אחד יוכל לומר לרעהו: אחריך יקירי אלפונס בעוד רעהו יאמר : או, לא, אחריך, יקירי גסטון.

    שני המבטחים חייבים לצעוד שלובי זרוע דרך דלת האחריות".

חברת מגדל החלה לטפל בפיצוי הנפגעים, בתשלום החשבונות לבתי החולים בהם הנפגעים אושפזו ולכיסוי שאר הוצאותיהם.

אליהו סירבה להשתתף בפיצוי הנפגעים. אליהו לא כפרה בהוצאת תעודת הביטוח. אליהו גם לא כפרה בכך שתאריך תקופת הביטוח הנקוב בתעודה כולל בתוכו את מועד התאונה. אליהו גם הודתה בכך שהתעודה שולמה בבנק יום טרם התאונה. אליהו גם אישרה כי חישבה פרמיה מיוחדת עבור העובדה שתקופת הביטוח בתעודה היא שנה ויום וכי היא קיבלה עבור היום הנוסף פרמיה מתאימה.

עובדות אלה וגם האסמכאות המשפטיות שהובאו בפניה לא הרשימו את השופטת גילאור. השופטת גם לא נרתעה מתוצאה לפיה, למעשה, חברות הביטוח, בכל מצב של כפל ביטוח, עלולות לנהל התדיינויות אינסופיות ביניהן בשאלה, ביטוחה של מי מהן תקף. המבוטח יעמוד שנים בצד, ללא פיצוי, עד לכלות כל ההתדיינויות. פרס לכך ששילם פרמיה כפולה.

השופטת נתלתה בעדותה של אשת סוכן הביטוח, כי לא הייתה לה כוונה לבצע באותו יום גורלי כפל ביטוח.

אכן, הודתה אשת הסוכן, היא הוציאה את התעודה כשהיא כוללת את היום הגורלי ואף הייתה מודעת לכך וידעה שהמבוטחת משלמת פרמיה עבור יום זה. אולם לגרסתה הדבר נעשה מתוך אילוץ. תוכנת אליהו לא איפשרה לה להוציא תעודה שתאריכה מסתיים לאחר תום הביטוח במגדל.

לא בדיוק כך, הסביר חתם מטעם אליהו. לא הייתה בעיה להוציא את תעודה שתאריכה מסתיים לאחר תום הביטוח במגדל. אשת הסוכן רצתה להשיג עבור לקוחתה פרמיה זולה יותר. לו הייתה מוציאה תעודה שתאריכה מסתיים לאחר תום הביטוח במגדל, הפרמיה הייתה יקרה יותר. לכן היא הקדימה ביום אחד את תאריך התעודה. הדבר נעשה בניגוד להוראות פנימיות של אליהו ואבנ"ר ואף הסב נזק לאליהו של כחמישים שקל. לפיכך עם היוודע דבר התאונה, מיהרה אליהו וכחברה הגונה החזירה למבוטחת את הפרמיה וביטלה את הביטוח. מעשה זה של החזרת הפרמיה הרשים את השופטת.

אשר לנפגעים, אליהו כמובן מבקשת להשתתף בצערם, אך לא בפיצוי המגיע להם.

אין סתירה בין שתי עדויות אלה, קבעה השופטת גילאור. הן מהימנות ותואמות להפליא.

השאלה היא, הגדירה השופטת גילאור, האם הרשום בתעודת ביטוח החובה גובר על העדות בעל פה לעניין כוונת הצדדים למועד תחילת תוקף הביטוח, או שכוונת הצדדים גוברת על הרשום בתעודת הביטוח.

מאחר ובמועד הוצאת תעודת הביטוח אצל אליהו, לא הייתה כוונה לסוכנת הביטוח להוציא ביטוח כפל, פסקה השופטת, יש לראות את תעודת הביטוח שהוצאה בחברת אליהו כנכנסת לתוקף רק החל מתאריך 1.1.1999 "למרות שרשום על גבי התעודה התאריך 31.12.1998 כתאריך הקובע לתחולת תוקפה".

על יסוד האמור לעיל קבעה השופטת גילאור כי אליהו פטורה מכל אחריות לנזקי המעורבים בתאונה, למרות שקיבלה פרמיה מלאה גם עבור היום הגורלי בו ארעה התאונה.