Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

חלוקת אחריות כלפי תלמיד בית ספר

הילד רועי סוליצר עלה על קיר אבנים בחצר בית ספרו. לפתע נפל ונפצע.

בית הספר הוא בבעלות המועצה המקומית תל מונד והמועצה האזורית לב השרון. צוות המורים בבית הספר מועסק על ידי משרד החינוך.

כנהוג במקרים אלה, כל גוף הטיל על רעהו את האחריות לתאונה, אף על פי שהיה ברור כי מבנה חצר בית הספר היה לקוי.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעה בפניה של השופטת מיכל שריר מבית משפט השלום בהרצליה.

חובת הזהירות של מורה לפקח על קטין המסור לידיו, זהה לחובתו של הורה. ממדיה והיקפה של החובה משתנים בהתאם לנסיבות העניין. מצד אחד קיים הצורך להגן על הקטין.

מן הצד האחר קיימת השאיפה להקנות לקטין חופש פעולה נרחב ככל האפשר. לא כל סיכון לתלמיד שמתממש גורר אחריו הטלת אחריות; כאשר האינטרס לקיומה של אותה פעילות משרת מטרה חברתית ראויה, שערכה עולה על הסיכון הטמון בה לא תוטל אחריות.

מנהל בית הספר היה מודע לליקוי. היו מקרים נוספים בהם ילדים נפלו מגדר האבנים.

תקנה 15(א) לתקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), תשי"ז- 1956 מטילה חובה על מנהל בית הספר לדאוג למצב הבניין, הריהוט, החצר והמשק. חובתם של מנהל בית הספר וצוות המורים הייתה למנוע מהתלמידים לשהות במקום בו יש סיכון ממשי לשלומם, כפי שכך היה במקרה זה, ציינה השופטת שריר.

גם על המועצות המקומית והאזורית הייתה מוטלת חובת זהירות מתוקף היותן הבעלים של בית הספר והחצר וכמעסיקתן של שרתי בית הספר. במקרה זה, הדגישה השופטת, אין מדובר במבקר מזדמן אלא בתלמיד בית ספר החייב להיות במקום מכוח חוק חינוך חובה.

הן משרד החינוך והן המועצות המקומית והאזורית אחראים לפיכך לאירוע התאונה, פסקה השופטת שריר.

מנהל בית הספר נמצא במקום. הוא ער לליקויים ב"זמן אמת". הוא יודע, בשל הימצאותו במקום, על תאונות שקורות. אחריותו גבוהה יותר מאחריותו של האחראי על התחזוקה בהמועצות. זה האחרון אינו נמצא במקום ולעיתים אינו יודע על הליקוי בין ביקורת לביקורת, שאינה אמורה להיות יומיומית.

לכן, קבעה השופטת שריר, מדינת ישראל תשא ב- 65% מהנזק והמועצות המקומית והאזורית תשאנה ב- 35% מהנזק.

ת. א. (שלום הרצליה) 7004/97 רועי סוליצר ואח' נ' מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות ואח' ניתן ביום (ו' בתשרי תשס"א) 5.10.00.


קטגוריות: רשלנות רשויות