Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

טיפול רשלני של מוסך

יצחק גיטלמן נהג לתקן את רכבו מסוג מיצובישי במוסך מיצובישי מורשה בניהולו של איציק קפויה.

הרכב טופל במוסך זה מאז רכישתו על ידי גיטלמן ועוד קודם לכן בהיותו בחזקת הבעלים הקודם.

באחד הימים ארעה תקלה ברכב. גיטלמן הכניס את הרכב למוסך של קפויה. במוסך הוחלפה חגורת התזמון.

שבועיים לאחר מכן, במהלך נסיעה נעצר הרכב והמנוע דמם. בתקופה זו של השבועיים נסע הרכב פחות מ- 4,000 ק"מ.

הרכב הובא למוסך של קפויה ושם נמצא כי בחגורת התזמון יש קרעים וסימני התפוררות. נאמר לגיטלמן כי המנוע "גמור" ויש להחליפו.

אמונו של גיטלמן במוסך של קפויה, אבד. גיטלמן גרר את הרכב למוסך רמות שהוא מוסך מורשה נוסף של מיצובישי, שם הוחלף לרכב המנוע.

המחלוקת

הרכב נבדק על ידי שמאי מטעם גיטלמן, אילן בן ארצי, אשר קבע כי הנזקים למנוע נגרמו כתוצאה מכך שגלגלת התזמון הראשית הורכבה הפוך-דבר שגרם להרס מערכת התזמון והמנוע. מאחר ומערכת התזמון טופלה לאחרונה על ידי המוסך של קפויה, סבר השמאי כי המוסך חב באחריות לנזקים למנוע.

מוסך קפויה טען כי בעת שהרכב הוכנס למוסך בפעם הראשונה, הובהר לגיטלמן כי המנוע שחוק והרוס ויש להחליפו. אולם גיטלמן התעקש כי יבוצע ברכב תיקון במינימום הוצאה כספית, וכך נעשה. מוסך קפויה הוסיף כי לא היתה רשלנות מצידו בטיפול ברכב ואין ממש בטענה כי גלגלת התזמון הורכבה על ידו הפוך.

בירור המחלוקת בבית המשפט

המחלוקת הובאה להכרעת השופטת ענת ברון מבית משפט השלום בתל-אביב.

מטעם גיטלמן העיד השמאי בן ארצי וכן גיטלמן עצמו. מטעם קפויה העיד השמאי שבתאי פישר וכן קפויה.

השופטת קבעה כי היא מאמינה לעדויותיהם של גיטלמן ובן ארצי והן מהימנות עליה. זאת בניגוד לעדויותיהם של פישר וקפויה שהיו מגמתיות.

בן ארצי העיד כי גלגלת התזמון הורכבה הפוך. ההרכבה הלקויה גרמה להרס החגורה ובהמשך לקריעתה. אורך חיים של חגורת תזמון הוא 80,000 ק"מ, והיא יכולה להחזיק אף 100,000 ק"מ בשל מקדמי בטחון שלה. החגורה נקרעה כעבור 4,000 ק"מ ולכן לא ייתכן שזה נגרם עקב בלאי.

גם פישר, השמאי מטעמו של קפויה, לא הכחיש בעדותו כי לא נתקל בחגורת תזמון שנקרעת כעבור 4,000 ק"מ.

אולם פישר טען כי בין מועד החלפת חגורת התזמון ועד למועד בו נקרעה חגורת התזמון עבר הרכב 100,000 ק"מ. לכן קריעת החגורה נבעה מבלאי ולא מפעולה רשלנית כלשהי של המוסך.

בפועל הוכח כי הרכב עבר רק 4,000 ק"מ עד למועד בו נקרעה החגורה.

מספר המנוע שציין פישר בחוות דעתו שונה ממספר המנוע שצויין על ידי השמאי בן ארצי. לא מן הנמנע, ציינה השופטת, שהמנוע שנבדק על ידי פישר אינו המנוע נשוא התביעה.

מנגד המנוע שבדק בן ארצי הוא המנוע הרלבנטי, קבעה השופטת.

הנזק למנוע נגרם כתוצאה מהרכבת גלגלת התזמון הראשית הפוך בעת הטיפול במוסך של קפויה. לכן מוסך קפויה חב בנזקים שנגרמו עקב כך.

התוצאה

השופטת חייב את מוסך קפויה בתשלום הוצאות תיקון הרכב וכן בהוצאות הטיפול שבוצע לרכב במוסך קפויה במהלכו הורכבה גלגלת התזמון הראשית הפוך.

כן חוייב מוסך קפויה בפיצוי גיטלמן בגין עוגמת נפש בסך של 3,000 ש"ח.

הסכום הכולל בו חוייב מוסך קפויה הועמד על סך של 17,656 ש"ח.

תביעת גיטלמן לתיקון תקלה נוספת ברכב נדחתה משלא הוכח קשר סיבתי בין תיקון זה לבין הטיפול הרשלני ברכב.

תביעות גיטלמן לתשלום הוצאות נסיעה, אובדן זכויות הסעה והפסדי הכנסה נדחו אף הן משלא הונחה תשתית עובדתית וראייתית ראוייה.