לאחוז במקל משני קצותיו

חזן בן ציון רכש דירה מחברת בוני התיכון. בדירה התגלו ליקויי בניה שונים. בן ציון דרש מחברת בוני התיכון לתקנם.

בוני התיכון כפרה בקיומם של ליקויים כלשהם, למעט ליקויים זעירים וזניחים שראוי להתעלם מהם. יחד עם זאת, הפנתה בוני התיכון, את תשומת לבו של בן ציון להסכם המכר שביניהם. אם קיימים ליקויים הרי היא, בוני התיכון, שומרת על זכותה שבהסכם לתקן את הליקויים באמצעות עובדיה שלה.

בן ציון הגיש תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב. התביעה הובאה בפניו של השופט בועז אוקון.

לאחר הגשת התביעה, הגיעו ביניהם הצדדים להסדר לפיו השופט ימנה מומחה מוסכם בשאלת ליקויי הבניה הנטענים.

המומחה, יצחק ברמן, בדק את הדירה והגיש חוות דעת בה קבע כי אכן קיימים ליקויי בניה.

בשלב זה ביקשה בוני התיכון לתקן את הליקויים בעצמה, כדי לחסוך עלויות.

בוני התיכון הסתמכה על סעיף 4 לחוק המכר (דירות), התשל"ג- 1973 הקובע "התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".

בוני התיכון הסתמכה כאמור גם על הסכם המכר שבין בן ציון לבוני התיכון הקובע כי לבוני התיכון יש זכות ראשונית לתקן כל פגם, או ליקוי בבית.

זכות התיקון, גם זו הקבועה בחוק וגם זו הקבועה בהסכם, אינה זכות בלתי מוגבלת, ציין השופט אוקון.

זכות התיקון קיימת רק אם הכיר המוכר בקיומם של ליקויים, בתום ההליך הנחוץ לאיתורם, והביע נכונות רצינית לתקנם.

זכות המוכר לבצע את התיקונים בדירה הולכת לאיבוד אם ניתנת למוכר ההזדמנות לבצע את התיקונים והוא מסרב לבצעם, או אם הוא אינו מבצעם במשך תקופה סבירה או באופן מתקבל על הדעת.

במקרה זה בוני התיכון הכחישה את עצם קיום הליקויים. בוני התיכון טענה כי מרבית הליקויים אינם קיימים, ויתרתם- זניחה וזעירה.

הערכתה של בוני התיכון התבררה כשגויה. עמדה זו שוללת מבוני התיכון את הטיעון הנוגע לזכות התיקון.

"קבלן המבקש לבצע תיקון של ליקויי הדירה, חייב להודיע מתחילת הדרך כי הוא מוכן לבדיקה ובחינה מקצועיים, בלתי תלויים. אין הוא יכול לאחוז בשני קצותיו של המקל, להכחיש את קיום הליקויים, ובד בבד לבקש לתקנם".

על יסוד האמור לעיל קבע השופט אוקון כי בוני התיכון אינה זכאית לתקן את ליקויי הבניה ועליה לפצות את בן ציון בפיצויי כספי.