ייזהרו המבקרים במקומות הרחצה

פרידה וולמוט נהגה לטייל מדי יום על חוף הים בנתניה. באחד הימים נקרה בדרכה אדם אשר שיחק בכדור עם ילדה. אותו אדם קפץ לאחור על מנת לתפוס את הכדור, פגע בוולמוט והפילה לקרקע. לוולמוט נגרם שבר בעצם הירך הימני.

התאונה אירעה באזור המהווה חוף רחצה מוכרז אשר אסור למשחקי כדור.

חסכון בהוצאות

וולמוט הגישה תביעה נגד עיריית נתניה. לטענתה עירית נתניה אחראית לתאונה, משום שהיא לא דאגה לפיקוח בחוף הרחצה וחסכה בהוצאות על חשבון המבקרים בחוף. וולמוט הסתמכה על חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד- 1964 ועל צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), תשכ"ה- 1965.

התובענה נתבררה בפני השופט דוד גלדשטיין מבית משפט השלום בתל-אביב.

חובת זהירות מושגית

כדי לקבוע קיומה של עוולת הרשלנות יש לבחון 3 שאלות:

האם המזיק חב חובת זהירות; האם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו; האם יש קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק שנגרם.

חובת הזהירות נחלקת לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת הזהירות המושגית נבחנת על פי מבחן הצפיות. האם אדם סביר צריך לצפות את התרחשות הנזק. שאלה זו מערבת שיקולים של מדיניות משפטית.

וולמוט נפגעה בעת שטיילה בחוף הים בנתניה שהינו בתחום אחריותה ופיקוחה של עירית נתניה. חופי הרחצה פתוחים לציבור הרחב תוך ציפייה שהציבור יבקר בחופים. לכן קיימת חובת זהירות מושגית בין הרשות לבין המבקרים בחופים.

חובת זהירות קונקרטית

חובת הזהירות הקונקרטית עניינה בעובדות הקונקרטיות של המקרה הספציפי. השאלה היא האם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי בנסיבות המיוחדות של המקרה קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש.

חובת הזהירות הקונקרטית תוטל רק כאשר מדובר בסיכון בלתי סביר.

האזור בו טיילה וולמוט לא נועד למשחקי כדור ושלטים המורים על כך הוצבו במקום. לא ניתן לראות בסיכון של פגיעה על ידי משחקי כדור באזור זה סיכון סביר ממנו יוכל וידע מבקר סביר להיזהר, ציין השופט.

המסקנה היא, הוסיף השופט, כי עירית נתניה חבה בחובת זהירות קונקרטית כלפי וולמוט.

האם הופרה חובת הזהירות?

עירית נתניה הציבה שילוט להפרדת אזורי המשחק משאר אזורי החוף. כמו כן העירייה מעסיקה בחוף שני פקחים הממלאים שני תפקידים שונים. פקח אחד אחראי על ענייני הביטחון. פקח שני מסייר בחוף ומוודא שמירת החוק והסדר.

טענת הרשלנות שעניינה היעדרות פקח בחוף, דינה לכן להדחות, קבע השופט; מה גם שנוכחותו של פקח בחוף כלל לא הייתה מבטיחה כי המקרה היה נמנע מבעוד מועד.

השאלה היא מה היא רמת האמצעים בהם צריכה לנקוט העירייה כנגד עבריינות של צד שלישי כדי לצאת ידי חובתה כלפי מבקרים הנפגעים בחופים ממעשה עבירה ותובעים בנזיקין.

בית המשפט איזכר את דברי הנשיא (דאז) שמגר בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון (ע"א 343/74 גרובנר נ' עירית חיפה ואח' פ"ד ל(1)141). באותו מקרה קבע הנשיא שמגר כי אם נדרוש מרשות ציבורית כתנאי לפטירתה מאחריות בנזיקין לנקוט בכל אמצעי סביר אפשרי כדי למנוע פגיעה על ידי מעשה עבירה של צד שלישי, יהא מחירו אשר יהא, הרי שתעמודנה בפני הרשות הציבורית שתי חלופות: האחת סגירת המקום כליל כדי למנוע את הסיכון של תביעת נזיקין; החלופה השניה לנקוט בכל האמצעים האפשריים, יהיה מחירם אשר יהיה, וגם אם ההוצאה תעשה על חשבון מטרות אחרות החשובות יותר בעיני הציבור.

בהקשר לפסק דין זה, העיר השופט גלדשטיין:

"ללא ספק הצבת פקחים נוספים כך שכל רצועת החוף תהא מכוסה בו זמנית לעניין שמירת החוק והסדר תביא לאכיפה מכסימלית, אך כאמור, חובת הזהירות אינה מחייבת שינקטו האמצעים שמחינה פיזית ימנעו את הנזק ויקנו בטחון מוחלט, אלא מחייבת נקיטת אמצעים סבירים. דרישה להצבת פקחים בכמות אשר תכסה את כל רצועת החוף הינה מרחיקת לכת ובלתי סבירה".

הפרת חובה חקוקה

גם טענתה של וולמוט כי העירייה הפרה כלפיה חובות חקוקות נדחתה על ידי בית המשפט.

סעיף 6 לחוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד- 1964 קובע:

"(א) רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, לקבוע בחוק עזר הוראות להסדרת הרחצה בים, בנהר, באגם או בבריכת שחיה ובכללן הוראות בענינים הבאים, הכל במידה שלא נקבעו להם הוראות בחוק זה או בצו על פיו:

(5) הסדרת משחקי ספורט המים, התעמלות בקבוצות, משחקים קבוצתיים ומשחקים בכדור;"

בית המשפט קיבל את טענת העיריה כי מדובר בסמכות הנתונה לעיריה לחוקק חוק עזר, להבדיל מחובה לעשות זאת. סמכות העיריה לחוקק חוק עזר מותנית בכך כי הוראות בעניינים אלה לא נקבעו בצו לפי חוק זה.

שר הפנים מתוקף סמכותו הוציא צו בו קבע, בין היתר, "במקום רחצה מוכרז ייקבע מקום מיוחד ומגודר למשחקי כדור ולספורט".

הוראה זו מחייבת את הרשות המקומית לקבוע מקום מיוחד ומגודר למשחקי כדור ולספורט, ציין השופט.

עירית נתניה דאגה להציב בחוף שלטים האוסרים משחקי כדור במקומות שאינם מיועדים לכך ואף הציבה פקח לאכיפת ההוראות. אזור המשחקים היה צריך להיות מגודר, אך וולמוט לא נפגעה באזור המשחקים. לכן לא מתקיים קשר סיבתי בין אי הצבת הגדר סביב האזור המיועד למשחקי כדור לבין הנזק שנגרם לוולמוט. בהעדר קשר סיבתי, יש לדחות את טענת הפרת חובת חקוקה.

התוצאה

השופט גלדשטיין דחה את תביעת וולמוט לחייב את עירית נתניה בתשלום נזקיה מאחר והעירייה לא התרשלה בנסיבות הענין. השופט הוסיף כי איזון השיקולים מחייב השלמה עם סיכונים ונזקים מסוג זה על מנת שניתן יהיה להמשיך פעולה ציבורית חברתית תקינה. טענת וולמוט כי העירייה הפרה חובות חקוקות כלפיה נדחתה אף היא משלא הוכח קשר סיבתי בין אי גידור האזור המיועד למשחקי כדור לבין פגיעתה של וולמוט.