Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

טיפול פסיכולוגי כראשית ראייה לנזק נפשי

מיכל כהן רכבה על אופנוע נהוג בידי חברה. לשניים ארעה תאונה. החבר נהרג.

כהן הגישה תביעה על הנזקים שנגרמו לה בתאונה נגד חברת הביטוח סהר, היא המבטחת האופנוע בביטוח חובה.

כהן ביקשה מבית המשפט למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה על מנת שיחווה דעתו האם כהן נפגעה בנפשה כתוצאה מהתאונה. בית המשפט נעתר לבקשה, למרות שסבר כי התעודה שצורפה לבקשה לא מהווה "ראשית ראיה" לפגיעה נפשית אולם הוסיף כי לא מן הנמנע שהתאונה אכן גרמה לכהן פגיעה בשלב מאוחר יותר.

המחלוקת הובאה לדיון בפני השופט אליעזר ריבלין בבית המשפט העליון.

סהר טענה כי לא היה מקום למנות מומחה בתחום רפואת הנפש בהעדר ראשית ראיה לקיומה של בעיה נפשית. ראשית ראיה זו מהווה תנאי, על פי פסיקת בית המשפט העליון, למינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלה אם נותרה לנפגע בתאונת הדרכים נכות רפואית.

סהר הוסיפה וטענה כי אין גם תועלת במינוי כזה שכן כהן אינה באה בגדר הקרובים הזכאים לפיצוי בגין פגיעה נפשית כפי שנקבע בהלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון דוד דהאן פ"ד מד(3)397). זאת מאחר וכהן לא סבלה מפגיעה נפשית מהותית ובשל כך שחברה המנוח שמצא את מותו בתאונה לא היה בן משפחתה.

השופט ריבלין הסכים כי בהעדר ראשית ראיה לפגיעה של אדם בתאונת דרכים, אין חובה על בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו. אולם במקרה זה באה בפני בית המשפט ראיה המלמדת כי כהן מצויה בטיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני ועד היום הוענקו לה 46 טיפולים פסיכותרפויטים.

אשר לטענתה של סהר כי כהן אינה עומדת בתנאי הזכאות לפיצוי עקב פגיעה נפשית כפי שנקבעו בהלכת אלסוחה, השיב השופט:

    "ראשית לכל, אין הבקשה מפרשת אם המשיבה תובעת את נזקיה הנפשיים בשל פגיעותיה שלה בתאונה או שמא כנפגעת משנה שנחשפה לפגיעתו של אחר ולקתה בנפשה. ממילא אין הבקשה מבססת את הצורך בהתנאת הזכאות כאמור. אשר לשיעור הפגיעה ועוצמתה- אלה יובהרו בעדותו של המומחה הרפואי ובחוות דעתו, ואין מקום לחסום מראש בפני המשיבה את האפשרות להוכיח את טענותיה בעניין זה".

בנסיבות אלה התיר השופט ריבלין מינוי מומחה רפואי.