Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

נקמת המאהבת

המחלוקת

רכבו של אליהו דהן היה מבוטח בביטוח רכב מקיף בחברת הביטוח מגדל. דהן ספר כי לילה אחד, בעת ששהה בטבריה, נגנב רכבו. מגדל סירבה לשלם לדהן את תגמולי הביטוח בטענה כי הגניבה לא הייתה ולא נבראה ומדובר בביום.

דהן כפר בטענת מגדל וטען כי דחיית התביעה נעשתה בחוסר תום לב. לכן יש לחייב את מגדל גם בריבית מיוחדת.

דהן הגיש תביעה נגד מגדל לבית משפט השלום בתל-אביב. התביעה נתבררה בפניה של השופטת דליה מארק-הורנצ'יק.

נטל השכנוע לאירוע הגניבה

סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 קובע:

"חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח לשלם בקרות מקרה ביטוח, תגמולי ביטוח למוטב".

התרחשות מקרה הביטוח היא עילת התביעה של המבוטח.

במקרה של גניבת רכב חובת הבאת הראיות ונטל השכנוע מוטל על המבוטח. (ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח פ"ד מז(1) 837; ע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ מז(5)661).

על המבוטח להוכיח כי מקרה הביטוח ארע מבלי שהוא גרם לו בזדון. על המבוטח להציג סימנים חיצוניים אשר נתגלו לו המעידים על הגניבה. משהוכח לכאורה מקרה הביטוח, עובר נטל הבאת הראיות לחברת הביטוח להוכיח את טענת הביום. על חברת הביטוח להציג ראיות מחשידות שמשקלן כבד ומתקרב למשקל הסימנים החיצוניים המדברים בעד עצמם.

דהן העיד כי הוא החנה את הרכב בסמוך לאכסניית "מיטל" בטבריה בליל הגניבה לאחר שהפעיל את מערכת האזעקה. בבוקר גילה שהרכב נעלם. דהן הגיש תלונה במשטרה וכן הודיע לסוכן הביטוח על האירוע.

נראה כי דהן הוכיח את מקרה הביטוח ככל שנטל ההוכחה מוטל עליו, ציינה השופטת. דהן עמד על דוכן העדים והעיד כי מקרה הביטוח ארע מבלי שגרם לו בזדון ואף הציג מסמכים חיצוניים (תלונה במשטרה והודעה לסוכן הביטוח) המעידים על הגניבה.

הוכחת טענת הביום

על פי גרסת מגדל, מנוע הרכב יצא מכלל שימוש. לכן הרכב נגרר למוסך בפתח-תקווה. עלות תיקון המנוע היתה גבוהה ועלתה כדי סך של 35,000 ש"ח. דהן ,שהיה נתון במצוקה כלכלית, העדיף לביים לביים את מקרה הגניבה.

טענת מגדל כי הרכב נגרר למוסך בפתח תקווה כיוון שמנועו הושבת לא הוכחה, קבעה השופטת. לעומת זאת דהן הוכיח כי הרכב נגרר למוסך בפתח-תקווה לא בשל תקלה במנוע, אלא בשל בעיה באלטרנטור. הבעיה תוקנה בעלות של 936 ש"ח והרכב יצא עוד באותו יום מהמוסך כשהוא במצב תקין.

אף טענת מגדל כי הרכב נרכש כאשר מנועו היה מושבת לא הוכחה, קבעה השופטת. יתרה מכך, דהן זימן לעדות את בעליו הקודמים של הרכב אשר העיד כי מצבו המכני של הרכב היה מצוין.

הקלטת הלוהטת

לביסוס טענת הביום, הציגה מגדל קלטת של שיחה שהוקלטה בין מירב סרור לבין אחיו של דהן לפיה, כביכול, דהן זקוק ל- 35,000 ש"ח לצורך תיקון המנוע ברכב.

סרור העידה בבית המשפט וכן העיד החוקר אשר הקליט את השיחה.

השופטת ניתחה את מסכת הראיות וקבעה כי אין לתת אימון בעדותה של מירב סרור ואין לבסס ממצא כלשהו על הקלטת שהוצגה.

במועדים הרלבנטיים לתביעה עבדה מירב סרור במחלקת הביטוח האלמנטרי בסוכנות הביטוח פרידמן. מהראיות שהובאו בפני השופטת עלה כי מירב סרור הכירה את דהן דרך חבר משותף והתפתח ביניהם קשר אינטימי אשר הסתיים ביוזמת דהן. דהן העיד כי סרור סירבה להשלים עם ההחלטה והטרידה אותו טלפונית באותה תקופה.

לבית המשפט הובאו ראיות כי גם בין אחיו של דהן לבין סרור התקיימה לכאורה מערכת יחסים אינטימית.

הקלטת שהוצגה בבית המשפט הייתה של שיחה שהתקיימה בין סרור לבין אחיו של דהן. לדהן לא הייתה כל ידיעה על עצם השיחה. הקלטת המקורית לא הוגשה לבית המשפט. ההקלטה בוצעה בטייפ שונה מזה שהוגש לתיק בית המשפט. הוברר כי בקלטת שהוגשה לבית המשפט בוצעה עריכה בדרך של השמטת חלקה האחרון של השיחה בה הבטיח החוקר לסרור כי לא יחשוף אותה. קטע זה של השיחה הוגש לבית המשפט בקלטת נפרדת, גם היא לא מקורית.

תוכן הדברים שבקלטת הם עדות שמיעה, ציינה השופטת. אחיו של דהן לא הובא לעדות.

החוקר שהקליט את השיחה העיד בבית המשפט כי סרור הודתה בפניו כי רצתה לנקום בדהן ולכן הסכימה לבצע את השיחה תחת הקלטה.

מעדותה של סרור עולה, הוסיפה השופטת, כי היא ידעה שדברי האח, כי הרכב נמצא כביכול במוסך, אינם נכונים.

סרור ביקשה לנקום בדהן ולהזיק לו על רקע אהבה נכזבת. הגרסה כולה נמצאה כגרסת בדים שאין בה ממש, קבעה השופטת.

שווי הרכב

דהן הגיש חוות דעת שמאי בנוגע לערך רכבו ביום הגניבה. הרכב כלל תוספות שונות, דוגמת מזגן קדמי ואחורי, חלונות חשמליים, דלת הזזה חשמלית ועוד. מגדל העידה את עורכת הפוליסה כי התוספות לא בוטחו במסגרת הפוליסה. מגדל הגישה חוות דעת שמאי מטעמה בה הופחת מערך הרכב עלות תיקון המנוע ה"תפוס".

השופטת לא קיבלה את קביעת השמאי של מגדל אשר הניח בחוות דעתו כי מנוע הרכב מצריך תיקון. השופטת ציינה כי הוכח שהמנוע לא "נתפס" ולא הושבת ולא היה מקום לבצע הפחתה. יחד עם זאת, השופטת קיבל את טענת מגדל כי התוספות לרכב אינן כלולות במסגרת הפוליסה והפחית את שווי התוספות מערך הרכב.

ריבית מיוחדת

מגדל ניהלה משך תקופה ארוכה הליך משפטי אשר התפרש על מספר רב של ישיבות כאשר על פי חומר הראיות שהיו בידיה לא היה מקום לנהלו, ציינה השופטת. ריבית מיוחדת היא ריבית עונשית. התכלית החקיקתית בפסיקת ריבית מיוחדת היא להרתיע את חברות הביטוח מלהתמהמה שלא בתום לב מתשלום תגמולי ביטוח.

בנסיבות המקרה השופטת מצאה לנכון לחייב את מגדל בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור של 6 אחוזים.

התוצאה

השופטת קבעה כי דהן הוכיח את מקרה הביטוח של גניבת רכבו ואילו מגדל לא עמדה בנטל להוכיח כי האירוע היה מבויים. גרסתה של מגדל התבררה כגרסת בדים. לאור זאת חוייבה מגדל לשלם לדהן תגמולי ביטוח בערך רכבו, בניכוי התוספות שהותקנו ברכב שלא היו מבוטחות בפוליסה.

מגדל חוייבה גם בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור של 6 אחוזים.