גירסאות רבות ותאונה אחת

בר שבת, תינוק בן כשנתיים וחצי, נפל ברחבה הסמוכה לביתו שבחדרה. בר נפגע במרפק ידו.

בעת התאונה היו הוריו של בר בבית. בר ואחותו טל, בת ה - 6, נמצאו באותה עת ברחבה לבדם.

הוריו של בר הגישו תביעה נגד עירית חדרה ומבטחתה, חברת ביטוח המגן.

התובענה נתבררה בפני השופט שאול מנהיים מבית משפט השלום בחדרה.

כדי להטיל אחריות על העיריה, על ההורים להוכיח על בסיס מאזן ההסתברויות כי נפילתו של בר נגרמה עקב מעשה או מחדל המהווים עוולה בנזיקין.

השופט מנהיים ציין כי הוא ער לקושי ההוכחתי העצום בפניו ניצבים ההורים. בר היה תינוק בעת התאונה ואחותו הייתה בעצמה ילדה קטנה. לכך יש להוסיף את העובדה כי מיום האירוע ועד להכנת התצהירים ושמיעת הראיות חלפו יותר מ- 5 שנים.

עם זאת גם עירית חדרה והמגן עומדות בפני קושי הוכחתי. מטבעם של אירועים אלה, שלא נוכח בהם נציג מטעם העירייה. הדרך היחידה להתמודד עם האפשרות, שאנשים שנפגעו ללא קשר למפגע כלשהו יצליחו לקבל מכספי הציבור פיצוי שאינו מגיע להם, היא לנסות ולהראות שהם לא הצליחו להוכיח את תביעתם.

טל, אחותו של בר, העידה בבית המשפט כי היא ובר הסתובבו סביב לספסל ובר נפל על אבן בטון שהייתה על המדרגות.

לעומת זאת, הוריה של בר העידו כי טל סיפרה להם שבר הסתובב סביב הספסל, ונתקל בו. גם בדו"ח חדר המיון מוזכר הספסל כמקור ההתקלות.

גירסא שלישית מצויה בהודעה שגבה החוקר הפרטי מטל. לזה האחרון סיפרה טל שאחיה עלה על הספסל ונפל ממנו.

"נפלא מבינתי מדוע יש שלוש גירסאות שונות באופן מהותי זו מזו לארוע אחד שהיתה לו עדת ראיה אחת", ציין השופט.

על בסיס הנימוקים שפורטו לעיל, קבע השופט מנהיים, כי בר והוריו לא הוכיחו על בסיס מאזן ההסתברויות הנוהג במשפט אזרחי כי האירוע, או הנזק לבר נגרמו עקב מפגע שניתן להטיל בגינו אחריות על העירייה.

אפילו היו ברחבה מפגעים, לא הוכח כי בר נפל בשל מפגע כזה.

למעלה מן הצורך הוסיף השופט כי גם לו היה מטיל אחריות על העירייה לקרות התאונה, נראה שהיה מקום לחייב את ההורים בשיפוי העירייה בשיעור זהה או לפחות קרוב ל- 100 אחוז. האחריות לפי החוק למצבו של קטין ולבריאותו הפיזית מוטלת קודם כל על הוריו. לא ייתכן שבשעת חשכה במקום שהאב מתאר אותו כמקום שהוא כולו מפגע, יישלח ילד בן שנתיים וחצי, גיל שבו עדיין אין הילדים הולכים בצורה יציבה, ללא השגחת מבוגר ובהשגחתה הבלעדית של ילדה קטנה.

"מי שנוהג כך אינו יכול להתנער מאחריות ולגלגל אותה על הציבור. הורים צריכים לדעת לאן הם שולחים את ילדיהם הרכים לשחק ללא השגחת מבוגר ואפילו אם לא ידעו שמצב הרחבה מלא מפגעים ופגמים גם אז די באי הידיעה כדי להטיל עליהם אחריות בשיעור גבוה", ציין השופט מנהיים.

על יסוד האמור לעיל דחה השופט מנהיים את התביעה של בר והוריו.