הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

המועד הקובע למנין תקופת ההתיישנות בביטוח

תחילת מניין ההתיישנות במקרה ביטוח

בימים אלה ניתנה החלטה על ידי השופט שלמה לוין מבית המשפט העליון, בשאלה אם המועד בו קובע המומחה הרפואי את שיעור נכותו של המבוטח נחשב גם למועד ממנו מתחילים למנות את תקופת ההתישנות הקצרה של שלוש שנים הנוהג בביטוח לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981.

בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי היו בדיעה כי מועד קביעת הנכות הצמיתה אינו המועד הקובע לצורך מניין תקופת ההתיישנות.

על החלטה זו הגיש המבוטח, אהוד צפריר, בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר נדונה על ידי השופט שלמה לוין בשיבתו כדן יחיד.

להלן תובא החלטת השופט לוין כלשונה:

"1.הערכאות שקדמו לי קבעו שלענין התיישנות לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן-החוק), מונים את תקופתה מיום אירוע התאונה שהוא "מקרה הביטוח" ולא מיום החלטתו של המוסד לביטוח לאומי הקובעת למבקש נכות צמיתה. המבקש משיג לפני על מסקנה זו.

2.קראתי את טענות המבקש והוא לא הניח את דעתי שהן מצדיקות בדיקה חוזרת של הענין בערכאה שלישית. אין חולקים על כך שהתאונה גרמה למבקש נכות צמיתה; אך לענין זה מועד קביעת הנכות הצמיתה, שיכול להיות מקרי, אינו אלא בעל משמעות פרובטיבית ואין הוא יכול לשמש כגורם רלבנטי לצורך חישוב תקופת ההתיישנות לפי החוק או לפי הפוליסה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה, ללא צורך לבקש עליה תשובה".

הערה:

בהחלטתו מתייחס השופט לוין אך לשאלה האם המועד ממנו מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות הוא יום קביעת הנכות הצמיתה. אנו מסכימים, בכל הכבוד, כי היום שבו קובע המומחה הרפואי את נכות המבוטח, הוא מועד שרירותי וחסר רלבנטיות לחישוב תחילת ההתיישנות.

אולם ראוי להדגיש כי ייתכנו מקרים בהם קיים פער זמנים בין היום בו אירעה התאונה לבין היום בו התגבשה הנכות. במקרים כאלה אנו בדיעה כי מועד מניין ההתיישנות יחל רק ביום בו התגבשה הנכות.

לעיתים הנכות הצמיתה מתגבשת כבר ביום התאונה. כך המצב לדוגמא, כאשר התאונה גורמת לקטיעת איברים.

במצב דברים זה התגבשות הנכות ומועד אירוע התאונה חד הם.

אולם כל עוד הנכות היא זמנית, מרוץ ההתיישנות, לדעתנו, אינו מתחיל; שהרי כל תביעה שהמבוטח יגיש תתקל בטענה מוצדקת שעילת התביעה לא התגבשה.

הדבר נובע כמובן גם מהגדרת מקרה הביטוח בפוליסה. בפוליסות ביטוח המקנות זכות לתגמולי ביטוח בשל נכות צמיתה, מקרה הביטוח הוא אירוע תאונתי+ נכות צמיתה. לכן כל עוד הנכות לא התגבשה לצמיתות, למעשה אין מקרה ביטוח שממנו מתחילה תקופת ההתיישנות להימנות.

*עדכון: לתשומת ליבכם, בתיקון מספר 6 לחוק חוזה הביטוח שנכנס לתוקף ביום 24.3.14, בוטלה הלכה למעשה הלכת אמיתי של השופט אליקים רובינשטיין וכיום בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח נאמר במפורש: "היתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח". כלומר, מירוץ ההתיישנות מתחיל מיום גיבוש הנכות ולא מיום התאונה או המחלה.


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא