מומחה רפואי שהכריע את הכף

אובדן הכרה שהביא לאובדן זכרון

אליעזר אחוואל הוא צבע במקצועו. אחוואל הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה שאירעה לו.

בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי נאמר "לאחר סיום העבודה נמצא העובד מוטל על הרצפה פגוע בראשו". המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת אחוואל.

בבית הדין לעבודה טען אחוואל כי בסמוך לאחר סיום העבודה ובעת שהתארגן לקראת עזיבת המקום, קיבל כנראה מכה ואיבד את הכרתו. אחוואל לא זכר דבר מיום התאונה והתעורר בבית החולים.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של אחוואל. על מנת להוכיח קיומה של תאונת עבודה, על התובע להביא ראשית ראיה בדבר קיום גורם תאונתי הקשור לעבודה אשר הביא לפגיעה. אחוואל לא יכול היה לנקוב בגורם תאונתי כלשהו אשר הביא לכך שנמצא מוטל חסר הכרה במקום עבודתו. אחוואל הניח הנחות שונות, אך לא הצליח להוכיחן.

על פסק דין זה הגיש אחוואל ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

עזרה מיועץ רפואי

לשם בירור הרקע לפגיעתו של אחוואל, החליט בית הדין הארצי לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי לבירור השאלות הרפואיות שהתעוררו בהליך זה.

הבחירה נפלה על פרופ' אבינועם רכס. האחרון נתבקש להשיב על השאלה אם סביר יותר כי החבלה נגרמה עקב סיבה חיצונית אחריה איבד אחוואל את הכרתו, או סביר יותר לקבוע שאחוואל נפל עקב סיבה פנימית בו עצמו (מחלה או חולשה פנימית) בעקבותיה הוא נחבל.

פרופ' רכס קבע בחוות דעתו כי לא סביר בעיניו שהגורם לפציעתו של אחוואל הוא פנימי. נראה כי אחוואל נפגע מגורם חיצוני בעורפו והוטח קדימה אל הרצפה.

נפילת אחוואל-תאונת עבודה

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי יש להסתמך על חוות דעתו של המומחה-היועץ רפואי, הנוטה להנחה כי הגורם לנפילתו של אחוואל הוא "חיצוני" ולא "פנימי".

בית הדין הוסיף כי בכל מקרה של ספק יש להטות את הכף לטובת המבוטח.

התוצאה

על יסוד האמור לעיל החליט בית הדין הארצי לעבודה להכיר בפגיעה שאירעה לאחוואל כ"תאונת עבודה". פסק הדין ניתן על ידי הרכב השופטים אליאסוף, רבינוביץ ופליטמן.