"נזק ללא זיקה" - פסקי דין במקרים דומים

חוק הביטוח קובע, כי התביעה לתגמולי ביטוח, בפוליסות לביטוחי אחריות, אינה מתיישנת, כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח. בית המשפט העליון דן.

שוכרת של נכס גרמה ברשלנותה נזקי אש למושכר. חברת הביטוח של המשכירה פיצתה אותה על הנזקים שנגרמו, ותבעה את השוכרת בתביעת תחלוף. בית המשפט העליון דן.

מסגר שהתקין צינור גמיש על מכלית גז, כופף את הצינור מעבר לרשום בתקן. צינור הגז דלף. מפעל ומכליות גז עלו באש.
האם הסטייה מהתקן לבדה, מוכיחה רשלנות?

השופט יצחק אנגלרד, מבית המשפט העליון, מגיע למסקנה מהפכנית בתחום הביטוח. השופט קובע כי במדינת ישראל, סעיף השיוריות בפוליסה אינו תקף, אלא דיני ביטוח כפל

חברות הביטוח התקוטטו ביניהן בבית המשפט העליון בסוגיית ביטוח הכפל. בלהט הויכוח, העלו טיעונים שהובילו את בית המשפט העליון לאחד התקדימים החשובים ביותר.

הקבלן הזוכה במכרז לשיקום גדר המערכת ושביל הטשטוש התקשר עם קבלן משנה. נזק נגרם לשביל הטשטוש. ביהמ"ש העליון דן בהיקף הפוליסה ובתקפותה לעבודת קבלן המשנה.

מבוטח שעסקו נשרף הגיש תביעת תגמולי ביטוח. במשפט נקבע כי המבוטח הצית את עסקו וחברת הביטוח הופטרה מאחריות. בשריפה ניזוק בית עסק נוסף, האם הפטור תקף?

במכבסה המבוטחת ארע נזק, אבל היא התביעה הוגשה לאחר זמן רב. ביהמ"ש העליון דן ממתי זכאית המבוטחת להפרשי הצמדה וגם ריבית מיום הארוע או ממועד מאוחר יותר?

מועדונם של המבוטחים נשרף. האם העובדה שהמבוטחים לא גילו לחברת הביטוח בטרם עשיית הביטוח שבעבר היה להם סכסוך עם עובדת ושותף תשלול מהם את תגמולי הביטוח?

נזק ארע במפעל כימיקלים. חברת הביטוח סירבה לשלם. האם יוכל המפעל לתבוע בבית משפט בישראל גם את חברת ביטוח המשנה שביטחה בביטוח משנה את פוליסת הביטוח שלו?

בית המשפט העליון דן בתוקף הסכם פוליגרף שנערך בין חברת ביטוח לבין בעלי מפעל שפרצה בו שריפה.

בית המשפט העליון דן בסוגיה העקרונית והחשובה של נטל השכנוע במשפטי ביטוח בכלל ובפרט כאשר דחיית תביעת המבוטח מבוססת על הטענה של הצתה עצמית.

מכת חשמל פגעה במחצבה. בפוליסה נרשמה מנהלת המחצבה כמבוטחת. אולם הנזק נגרם לבעלת המחצבה. ביהמ"ש מכריע האם חוזה הביטוח הוא חוזה אישי וחל רק על השם הנקוב

מה הדין כאשר חברת הביטוח לא מביאה את הראיות הנדרשות לקבלת פטור מתשלום תגמולי ביטוח, במקרה שהמבוטח לא מקיים אחר הדרישות לאמצעי מיגון?

שריפה פרצה בבקתת נופש. הכשרה, מבטחת הבקתה, שילמה לבעליה עבור נזקי השריפה. לאחר התשלום, הגישה הכשרה תביעת תחלוף נגד... אורחת בבקתה.

מבנה בית העסק של המבוטח נשרף. הפניקס טענה כי המבוטח זכאי לפיצוי חלקי בלבד בשל ביטוח חסר, אולם התברר כי היא לא יידעה את המבוטח על משמעות ביטוח חסר.

חדרי הקירור בעסקו של המבוטח פסקו מלפעול בשל הפסקת חשמל. הראל דחתה את התביעה בטענה שהפסקת החשמל נגרמה מהתחממות כבל חשמלי.

הרשם הבכיר אבי כהן מבית משפט השלום בתל אביב דן בשאלה מה דינה של חברת ביטוח שלא מתאימה את הביטוח לצרכיו של המבוטח.

בעת חתונת בני הזוג פסק זרם החשמל באולם. גנרטור הגיבוי לא פעל. מבטחת האולם התנערה מאחריות הביטוח לא מכסה פגיעות שלא בגוף הזוג המתחתן.

חנות לממכר בשר חזיר נשרפה. מכירת בשר לא כשר מגדילה את הסיכון הביטוחי, טענה חברת הביטוח. האם השופט יוסף סוהיל, מבית המשפט השלום בנצרת, יקבל את הטענה?

המסעדה נשרפה. חברת הביטוח לא מיהרה לשלם. העיכוב בתשלום גרם לכך שלא היה כסף לשיפוץ. האם המבטחת אחראית לפצות את המבוטחים גם בגין אובדן רווחיה של המסעדה?

עם שוך הלהבות, נפגעי אסון הכרמל החלו להתמודד עם שיקום נזקי השריפה. הנפגעים יאלצו להתוודע במהרה לזירה בה שולטים חברות הביטוח, החוקרים ועורכי הדין.

משרדו של סוכן הביטוח הוצת. חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי הביטוח, בטענה כי המשרד היה מבוטח כדירת מגורים. האם השינוי בייעוד המבנה מרוקן את הפוליסה?

במבנה מושכר פרצה שריפה, כנראה באשמת השוכר. הן השוכר והן המשכיר ביטחו את המבנה. כל אחד בחברת ביטוח אחרת. מי גובר- האם ביטוח כפל או ביטוח התחלוף?

בית העסק המבוטח פעל מתוך שתי חנויות סמוכות. באחת חנות ממתקים. בשניה תבלינים. שרפה פרצה בחנות הממתקים. חברת הביטוח למבוטח: רק חנות התבלינים מבוטחת.

חנותו של המבוטח נשרפה. החוקר הראשון של חברת הביטוח לא מצא דבר. החוקר השני העלה חשדות. חברת הביטוח דחתה את התביעה. בית המשפט דן בחשדות.

עסקו של המבוטח נשרף. פוליסת הביטוח חודשה מדי שנה, מזה מספר שנים, באותה חברת ביטוח. אלא שדווקא בשנה הרלבנטית לשריפה, הסוכן לא פנה למבוטח לצורך חידושה.

עסקו של המבוטח נשרף. חברת הביטוח חשדה במבוטח כי הצית את עסקו, אולם ללא כל בסיס בראיות. המבוטח ניאות ללכת לפוליגרף ונכשל. האם חברת הביטוח פטורה מתשלום?

הנגרייה של המבוטח נשרפה ונגרמו נזקים רבים לעסקים סמוכים.בבואו לממש את הפוליסה, הסתבר למבוטח שהכיסוי לצדדים שלישיים הושמט בשנת הביטוח הרלבנטית.

האם שמאי ביטוח רשאי להתנות את גובה שכר טרחתו, בגובה הסכום שיתקבל מחברת הביטוח?זו הסוגייה שהובאה בפני השופט מנחם קליין, מבית משפט השלום בתל אביב.

הבן רשם את מכוניתו על שם אמו. הבן דאג גם לרכוש פוליסת ביטוח מקיף לרכב על שם האם. המכונית עברה תאונה וחברת הביטוח סירבה לשלם בשל העדר זיקת ביטוח.

חנותו של המבוטח נשרפה. חברת הביטוח טענה כי המבוטח רמאי וכי הוא הצית את חנותו. אלא שחוקר השריפות מטעם חברת הביטוח הגיע למסקנה שכלל לא היתה הצתה.