"גם חבר אגודה שעובד מבוטח בפוליסת חבות מעבידים" - פסקי דין במקרים דומים

אדם שעסק בפירוק דוד שמש נפל מהגג, ונפצע קשה. האם מזמין העבודה יחשב כמעבידו של הנפגע? האם ביטוח חבות המעבידים שרכש המזמין לנגריה שלו מכסה גם תאונה זו?

קריסת הבנין בחולון, העלתה את השאלה אם הפוליסות לביטוח דירות בישראל מכסות הרס דירה כתוצאה מהתמוטטות בנינים. אלא שבכלל אין פה שאלה.

צעיר נפצע כשנתקל בצינור בחממה השייכת לאחיו. הצעיר תבע מאחיו והמבטחת פיצוי. המבטחת טענה שהכיסוי לא חל על צד שלישי שהוא בן משפחה. כיצד הכריע בית המשפט?

המאמן שרק, השחקן המקצועי זינק לריצת ספרינט. לפתע חש כאב במפשעה. המומחים אבחנו קרע בשריר הירך. השופט מוטי כהן קבע כי פוליסת תאונות אישיות חלה.

הרס דירה כתוצאה מקריסת בניין מכוסה תחת סיכון "התפוצצות" בפוליסה התקנית. אם כך, מדוע המפקח, האמור להגן על המבוטחים, פועל לצמצם את הכיסוי לסיכון זה?

האם מותר לחברת ביטוח חבות מעבידים לקזז מהפיצויים לעובד את ההשתתפות העצמית והפרשי הפרמיות שהמעביד-המבוטח נותר חייב לחברת הביטוח?

האם מומחה רפואי של חברת ביטוח רשאי לסרב לנוכחות מלווה מטעם המבוטחת בעת בדיקתה? השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין דן בסוגיה.

עובד זר שנפגע וחזר לארצו ביקש להקדים את שמיעת עדותו למועד בדיקתו אצל מומחה ביהמ"ש. זאת כדי שיהא עליו לבוא למשפטו בארץ רק פעם אחת. חברת הביטוח התנגדה.

המבוטח שעבד בחיתוך יהלומים חלה במחלת הפרקינסון.
הביטוח הלאומי הכיר בפגיעתו כפגיעת עבודה
חברת הביטוח סברה דווקא שלא מדובר בתאונה

המבוטח נפצע בזמן משחק כדורגל. נקבעו לו אחוזי נכות. חברת הביטוח טענה שלא מדובר בתאונה שהרי הסיכון להיפצע צפוי, ולכן אין כיסוי בפוליסת תאונות אישיות.

נשיא ביהמ"ש העליון, השופט מאיר שמגר, דן בבקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שקבע כי ריב מילולי קשה שגרם להתקף לב, מזכה בתגמולי ביטוח על פי פוליסת תאונות

יהלומים הופקדו בבנק כמשכון להבטחת אשראי. הבנק מסר את היהלומים ליהלומנים לצורך עיבודם. חלק מהיהלומים לא חזר לבנק. ביהמ"ש העליון דן האם יש כיסוי ביטוחי

האם השופטת סיגל רסלר-זכאי מבית משפט השלום בהרצליה תקבל את טענת חברת הביטוח כי כל אדם שסובל ממחלה מולדת מותו צפוי מראש?

לאחר שקם ממיטתו כדי ללכת לשירותים, נחבל המבוטח. חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי ביטוח התאונות בטענה כי התאונה לא נגרמה מ"אירוע חיצוני" כנדרש בפוליסה.

אשתו של המבוטח תדלקה את הרכב בבנזין במקום בסולר. המנוע נהרס. חברת הביטוח טענה כי הפוליסה אינה מכסה נזק הנובע מתדלוק שגוי. בית המשפט בוחן האם יש כיסוי.

פועל בנין נפל ממנוף של משאית. נרכשו שני ביטוחים: גם ביטוח חובה וגם ביטוח אחריות מעבידים. בית המשפט נדרש להכריע איזה מחלקה תישא בפיצוי הנפגע.

המבוטח קם במהירות כדי לתפוס את בנו שהחל לרוץ, ונגרם לו קרע ברצועת הברך. חברת הביטוח טענה כי לא קרתה תאונה, מפני שלא התרחשה פגיעה מאת גורם חיצוני.

עימות מילולי חריף פרץ בין המבוטח לממונה עליו. המבוטח לקה בליבו. המבטחת סירבה לשלם את תגמולי ביטוח הנכות מתאונה בטענה כי לא התרחשה תאונה.

סערה הביאה לקריסת הרפת של המבוטחת. המבנה של הרפת, טענה המבטחת, הוקם ללא תכנון וללא תמיכות ולכן היה צפי לקרוס. וכן קיים חריג -אין כיסוי לתכנון לקוי.

המבוטחת הרימה, כנראה במהירות רבה מדי, חבילה כבדה במהלך עבודתה. הארוע גרם למבוטחת בלטי דיסק מותני. חברת הביטוח טענה שאין מדובר בתאונה כהגדרתה בפוליסה.

המבוטח נפגע בתאונת דרכים בחו"ל ונותר עם נכות גבוהה. המבטחת בביטוח נסיעות טענה כי הפוליסה מכסה נכות רק כאשר איבר נקטע או כאשר האיבר נותר ללא כושר פעולה

עובד מוסך עלה לבצע תיקון בגג המוסך, תיקון שנדרש להמשך העבודה במוסך. העובד נפל. המבטחת בחבות מעבידים דחתה את התביעה בטענה שהעובד חרג מהעיסוק המבוטח.

עובד חברת כוח אדם נפגע בתאונת עבודה במפעלי ים המלח. מי אחראי לנזקיו, חברת כוח האדם ששילמה את שכרו, או המפעל שהעסיק אותו בפועל? ואיזה ביטוח יש להפעיל?

מה דרוש כדי להוכיח זכאות לתגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה מוחלט? על כך השופטת דורית קוברסקי, מבית משפט השלום בתל אביב.

בין המבוטח בביטוח אחריות לבין הצד השלישי התנהלו הליכי בוררות. במהלך ההליכים פנה המבוטח לבית המשפט וביקש כי בית המשפט יכפה על חברת הביטוח לכסות את הנזק

המבוטח התכופף והרים לוחות ברזל. לפתע נתקף כאבים עזים. כאשר פנה לחברת הביטוח לקבל תגמולי ביטוח נדחה בטענה שחבלתו לא נגרמה מהפעלת כוח חיצוני.

צייד ירה בשוגג לעבר חברו והרגו. השופט עאטף עיילבוני, מבית משפט השלום בנצרת מכריע האם המנוח יכול להיחשב "צד שלישי", על מנת שתלוייו יהיו זכאים לפיצוי.

בנו של בעל הרכב פתח את מכסה המנוע, כדי להוסיף מים לרדיאטור. המים הרותחים ניתזו על פניו, חזהו וידו. האם הסיטואציה מהווה "תאונת דרכים" המזכה בפיצויים?

עובד מוסך נפגע מרכב שהתדרדר ממכולה המשמשת בחצר המוסך לצביעת כלי רכב. השופט תאודור אור, מבית המשפט העליון, יוצר אבחנה חדשה.

מנופים, כפות וכלובים, המופעלים על כלי רכב בקרבת קווי מתח, מועדים להתחשמלות. בית המשפט העליון דן האם נפגעי ההתחשמלות יוכרו כנפגעי תאונת דרכים.

עובד חברת כוח אדם נפל מפיגום בתחנה המרכזית החדשה ונפצע. השופטת מיכל שריר, מבית משפט השלום בהרצליה, דנה בחלוקת האחריות לתאונה בין הגורמים השונים