"בין ימינו לשמאלו" - פסקי דין במקרים דומים

עסק נשרף. בהצעת הביטוח המבוטח תיאר את עסקו כ"מועדון זמר וריקודים בליווי אוכל ושתיה". בפועל הופיעו במועדון חשפניות והתנהל קזינו. האם יש כיסוי ביטוחי?

המבוטח הפעיל מועדון חשפניות. למבטחת סיפר שמדובר במועדון זמר העברי. המועדון נשרף. בית המשפט דן בשאלה האם המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח למרות הצהרתו הכוזבת

מועדונם של המבוטחים נשרף. האם העובדה שהמבוטחים לא גילו לחברת הביטוח בטרם עשיית הביטוח שבעבר היה להם סכסוך עם עובדת ושותף תשלול מהם את תגמולי הביטוח?

בית המשפט העליון דן בשאלה האם הפר המבוטח את חובת הגלוי בכך שהצהיר שברשותו לולי תרנגולות מסוג "לולי חושך" ומה הוא שעור הפיצוי שלו זכאי המבוטח.

בגלל עברו הפלילי של הבעל העסק שהוצת נרשם על שמה של האישה בלבד. האם הופרה חובת הגילוי לדווח על עברו של הבעל בכניסה לביטוח?

חנות לממכר בשר חזיר נשרפה. מכירת בשר לא כשר מגדילה את הסיכון הביטוחי, טענה חברת הביטוח. האם השופט יוסף סוהיל, מבית המשפט השלום בנצרת, יקבל את הטענה?

המבוטחת טבעה בים. חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי ביטוח החיים, בטענה כי המבוטחת הסתירה בעת עשיית הביטוח לחץ דם. האם המבטחת פטורה?

המבוטח חתם על הצהרת בריאות, כשהחלים מדלקת ריאות. בהצהרה לא גילה כי יעבור רנטגן, כדי לוודא שהמחלה חלפה. התגלה סרטן. האם הפר המבוטח את חובת הגילוי?

בראשו של המבוטח התגלה גידול. חברת הביטוח סירבה לשלם בטענה כי בכניסה לביטוח הוסתרו פרטים רפואיים. האם המבוטח רמאי? או שלא הבין את הנשאל בגלל קשיי שפה?

עם שוך הלהבות, נפגעי אסון הכרמל החלו להתמודד עם שיקום נזקי השריפה. הנפגעים יאלצו להתוודע במהרה לזירה בה שולטים חברות הביטוח, החוקרים ועורכי הדין.

המבוטח סיפר לחוקרי חברת הביטוח מיוזמתו, על ארוע קודם של אובדן תכשיטים בחברת ביטוח אחרת. אתה רמאי! לא גילית בטרם עשיית הביטוח כי נגנבו ממך בעבר תכשיטים

חנותו של המבוטח נשרפה. החוקר הראשון של חברת הביטוח לא מצא דבר. החוקר השני העלה חשדות. חברת הביטוח דחתה את התביעה. בית המשפט דן בחשדות.

ביתו של המבוטח נפרץ. חברת הביטוח שלחה אליו חוקר. החוקר פיתח השערות לא מבוססות על סמך מידע שסיפק לו המבוטח. האם יזכה המבוטח בתגמולי הביטוח?

עסקו של המבוטח נשרף. חברת הביטוח חשדה במבוטח כי הצית את עסקו, אולם ללא כל בסיס בראיות. המבוטח ניאות ללכת לפוליגרף ונכשל. האם חברת הביטוח פטורה מתשלום?

חברת הביטוח מכרה פוליסה סיעודית לקשישה בת 81. בהיותה בת 90, נפלה למצב סיעודי. חברת הביטוח התנערה מהקשישה בטענה שבכניסה לביטוח לא הצהירה על כל מחלותיה.

נתבקשנו על ידי עיתון ידיעות אחרונות באינטרנט, לבחור את השופט אשר לדעתנו השפיע ביותר השנה על תחום משפט הביטוח. הבחירה שלנו לא הייתה קשה.

סוכן הביטוח החתים את המבוטח על הצהרת בריאות, מבלי לקרוא למבוטח את השאלות וגם לא את התשובות. כאשר המבוטח עבר תאונה מצאה המבטחת כי שתי תשובות היו שגויות

המבוטח לקה בליבו. כאשר ביקש לקבל את תגמולי הביטוח, נברו רופאי המבטחת בתיקו הרפואי והכריזו כי המבוטח רמאי, הוא היה חולה לב בטרם הביטוח והעלים מצבו מהם

המבוטחת נפטרה מסרטן. חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי הביטוח בטענה שבני הזוג היו חייבים לגלות את דבר מחלתה של האישה למרות שלא נדרשה הצהרת בריאות.

חנותו של המבוטח נשרפה. חברת הביטוח טענה כי המבוטח רמאי וכי הוא הצית את חנותו. אלא שחוקר השריפות מטעם חברת הביטוח הגיע למסקנה שכלל לא היתה הצתה.

האם רשאית חברת ביטוח להטיח במבוטח טענות מרמה ארבע שנים לאחר קרות מקרה הביטוח ובניגוד להנחיית המפקח על הביטוח שלפיה יש להעלותן מייד בהזדמנות הראשונה.

המבטח רמז בהצהרת הבריאות על בעיות בכליות. בפועל סבל מאי ספיקת כליות. במשפט טען המבוטח כי חברת הביטוח התרשלה בהתעלמות מרמזיו. בית המשפט מכריע.

בעל עסק שביקש לבטח את עסקו נשאל האם היה מבוטח בעבר. המבוטח שיקר ואמר שלא היה מבוטח בעבר כי מדובר בעסק חדש. האם העובדה שהמבוטח שיקר תפטור את המבטחת?

המבטחת והמבוטח הגיעו ביניהם להסכם פוליגרף. המבוטח יצא דובר שקר. האם בדיקה זו תקיפה גם לרעת מבטחת אחרת שהגישה תביעת תחלוף (שיבוב) נגד המבטחת הראשונה?

המבטח הוציא אישור ביטוח, עם סכומי ביטוח למוות, הגבוהים ביותר מפי שניים מהנכון. המבוטח הסתיר מחלה בהצהרת הבריאות שלא קשורה למקרה המוות. האם יש כיסוי?

מבוטח שעסקו נשרף הגיש תביעת תגמולי ביטוח. במשפט נקבע כי המבוטח הצית את עסקו וחברת הביטוח הופטרה מאחריות. בשריפה ניזוק בית עסק נוסף, האם הפטור תקף?

המבוטחת אושפזה ואיבדה את כושר עבודתה. חברת הביטוח טענה כי הפרה את חובת הגילוי בכך שלא דיווחה אמת באשר להסיטוריה הרפואית שלה טרם כריתת החוזה.

בית המשפט העליון דן בתוקף הסכם פוליגרף שנערך בין חברת ביטוח לבין בעלי מפעל שפרצה בו שריפה.

שריפה פרצה בבית העסק המבוטח. השופטת מיכל שריר מבית המשפט השלום בהרצליה, בוחנת את טענת חברת הביטוח כי ידו של המבוטח הייתה במעל.

בית המשפט העליון דן בסוגיה העקרונית והחשובה של נטל השכנוע במשפטי ביטוח בכלל ובפרט כאשר דחיית תביעת המבוטח מבוססת על הטענה של הצתה עצמית.

חנות הבגדים המבוטחת נשרפה. לבקשת חברת הביטוח המבוטחת הסכימה לעבור בדיקת פוליגרף. לפני קיום הבדיקה התחרטה. האם השינוי בטעמה מחשיד כי ידה היתה במעל?

העסק המבוטח נשרף. חברת הביטוח טענה כי ידם של המבוטחים היתה במעל. בית המשפט דן על מי הנטל להוכיח כי מקרה הבטוח לא בוים על ידי המבוטחים.