"הצרת חובת הגילוי היזומה" - פסקי דין במקרים דומים

נתבקשנו על ידי עיתון ידיעות אחרונות באינטרנט, לבחור את השופט אשר לדעתנו השפיע ביותר השנה על תחום משפט הביטוח. הבחירה שלנו לא הייתה קשה.

המבוטחת נפטרה מסרטן. חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי הביטוח בטענה שבני הזוג היו חייבים לגלות את דבר מחלתה של האישה למרות שלא נדרשה הצהרת בריאות.

עסק נשרף. בהצעת הביטוח המבוטח תיאר את עסקו כ"מועדון זמר וריקודים בליווי אוכל ושתיה". בפועל הופיעו במועדון חשפניות והתנהל קזינו. האם יש כיסוי ביטוחי?

המבוטח הפעיל מועדון חשפניות. למבטחת סיפר שמדובר במועדון זמר העברי. המועדון נשרף. בית המשפט דן בשאלה האם המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח למרות הצהרתו הכוזבת

בית המשפט העליון דן בשאלה האם הפר המבוטח את חובת הגלוי בכך שהצהיר שברשותו לולי תרנגולות מסוג "לולי חושך" ומה הוא שעור הפיצוי שלו זכאי המבוטח.

אש פרצה במבנה המבוטח. בטופס הצעת הביטוח ענה המבוטח כי המבנה עשוי מבטון, בעוד גג המבנה היה עשוי פח גלי. האם הצהרת המבוטח נתנה בכוונת מרמה?

עם שוך הלהבות, נפגעי אסון הכרמל החלו להתמודד עם שיקום נזקי השריפה. הנפגעים יאלצו להתוודע במהרה לזירה בה שולטים חברות הביטוח, החוקרים ועורכי הדין.

חנותו של המבוטח נשרפה. החוקר הראשון של חברת הביטוח לא מצא דבר. החוקר השני העלה חשדות. חברת הביטוח דחתה את התביעה. בית המשפט דן בחשדות.

ביתו של המבוטח נפרץ. חברת הביטוח שלחה אליו חוקר. החוקר פיתח השערות לא מבוססות על סמך מידע שסיפק לו המבוטח. האם יזכה המבוטח בתגמולי הביטוח?

חנותו של המבוטח נשרפה. חברת הביטוח טענה כי המבוטח רמאי וכי הוא הצית את חנותו. אלא שחוקר השריפות מטעם חברת הביטוח הגיע למסקנה שכלל לא היתה הצתה.

בית המשפט העליון דן בתוקף הסכם פוליגרף שנערך בין חברת ביטוח לבין בעלי מפעל שפרצה בו שריפה.

בית המשפט העליון דן בסוגיה העקרונית והחשובה של נטל השכנוע במשפטי ביטוח בכלל ובפרט כאשר דחיית תביעת המבוטח מבוססת על הטענה של הצתה עצמית.

בגלל עברו הפלילי של הבעל העסק שהוצת נרשם על שמה של האישה בלבד. האם הופרה חובת הגילוי לדווח על עברו של הבעל בכניסה לביטוח?

חנות לממכר בשר חזיר נשרפה. מכירת בשר לא כשר מגדילה את הסיכון הביטוחי, טענה חברת הביטוח. האם השופט יוסף סוהיל, מבית המשפט השלום בנצרת, יקבל את הטענה?

המבוטחת הייתה ברמיסיה ממחלת הסרטן ורכשה ביטוח חיים משכנתה. חברת הביטוח דחתה את תביעתה בטענה שהיה עליה לגלות מיוזמתה.

מכוניתו של המבוטח ניזוקה בתאונה. חברת הביטוח סירבה לשלם. לטענתה, בעת עשיית הביטוח, המבוטח הצהיר כי הוא הנהג העיקרי, בעוד בנו הרבה לנהוג ברכב.

המבוטחת טבעה בים. חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי ביטוח החיים, בטענה כי המבוטחת הסתירה בעת עשיית הביטוח לחץ דם. האם המבטחת פטורה?

המבוטח חתם על הצהרת בריאות, כשהחלים מדלקת ריאות. בהצהרה לא גילה כי יעבור רנטגן, כדי לוודא שהמחלה חלפה. התגלה סרטן. האם הפר המבוטח את חובת הגילוי?

בראשו של המבוטח התגלה גידול. חברת הביטוח סירבה לשלם בטענה כי בכניסה לביטוח הוסתרו פרטים רפואיים. האם המבוטח רמאי? או שלא הבין את הנשאל בגלל קשיי שפה?

המבוטח סיפר לחוקרי חברת הביטוח מיוזמתו, על ארוע קודם של אובדן תכשיטים בחברת ביטוח אחרת. אתה רמאי! לא גילית בטרם עשיית הביטוח כי נגנבו ממך בעבר תכשיטים

מכוניתה של המבוטחת נגנבה. חברת הביטוח העלתה שלל טענות: ברכב לא היו אמצעי מיגון. אולי היו, אבל לא הופעלו. למה לא ספרת על הקזינו בביתך. השופט דן בטענות.

עסקו של המבוטח נשרף. חברת הביטוח חשדה במבוטח כי הצית את עסקו, אולם ללא כל בסיס בראיות. המבוטח ניאות ללכת לפוליגרף ונכשל. האם חברת הביטוח פטורה מתשלום?

חברת הביטוח מכרה פוליסה סיעודית לקשישה בת 81. בהיותה בת 90, נפלה למצב סיעודי. חברת הביטוח התנערה מהקשישה בטענה שבכניסה לביטוח לא הצהירה על כל מחלותיה.

סוכן הביטוח החתים את המבוטח על הצהרת בריאות, מבלי לקרוא למבוטח את השאלות וגם לא את התשובות. כאשר המבוטח עבר תאונה מצאה המבטחת כי שתי תשובות היו שגויות

המבוטח לקה בליבו. כאשר ביקש לקבל את תגמולי הביטוח, נברו רופאי המבטחת בתיקו הרפואי והכריזו כי המבוטח רמאי, הוא היה חולה לב בטרם הביטוח והעלים מצבו מהם

האם ראוי שרק בגלל שהמבוטח הסכים ללכת לפוליגרף ישללו ממנו תגמולי הביטוח, ללא שמיעת הראיות בתיק כלל? סוגיה זו הגיעה לדיון בבית המשפט העליון.

האם רשאית חברת ביטוח להטיח במבוטח טענות מרמה ארבע שנים לאחר קרות מקרה הביטוח ובניגוד להנחיית המפקח על הביטוח שלפיה יש להעלותן מייד בהזדמנות הראשונה.

חברות הביטוח טענו כי מבוטח שנפטר, סבל מכאב בחזה שלא הופיע בהצהרות הבריאות. בתגובה, הביאה משפחת המנוח קלטות מזעזעות של שידול להצהרות בריאות שקריות.

חברת הביטוח הציגה בביהמ"ש קלטת, שתוכנה קומם את השופט שאול מנהיים, מביהמ"ש השלום בחדרה. בקלטת נשמע חוקר המבטחת אומר לבעל הדין "תעזור לנו ונעזור לך"

המבטח רמז בהצהרת הבריאות על בעיות בכליות. בפועל סבל מאי ספיקת כליות. במשפט טען המבוטח כי חברת הביטוח התרשלה בהתעלמות מרמזיו. בית המשפט מכריע.

בעל עסק שביקש לבטח את עסקו נשאל האם היה מבוטח בעבר. המבוטח שיקר ואמר שלא היה מבוטח בעבר כי מדובר בעסק חדש. האם העובדה שהמבוטח שיקר תפטור את המבטחת?

המבטחת והמבוטח הגיעו ביניהם להסכם פוליגרף. המבוטח יצא דובר שקר. האם בדיקה זו תקיפה גם לרעת מבטחת אחרת שהגישה תביעת תחלוף (שיבוב) נגד המבטחת הראשונה?