"שמאי לדבר טעות" - פסקי דין במקרים דומים

עם שוך הלהבות, נפגעי אסון הכרמל החלו להתמודד עם שיקום נזקי השריפה. הנפגעים יאלצו להתוודע במהרה לזירה בה שולטים חברות הביטוח, החוקרים ועורכי הדין.

חנותו של המבוטח נשרפה. חברת הביטוח טענה כי המבוטח רמאי וכי הוא הצית את חנותו. אלא שחוקר השריפות מטעם חברת הביטוח הגיע למסקנה שכלל לא היתה הצתה.

האם רשאית חברת ביטוח להטיח במבוטח טענות מרמה ארבע שנים לאחר קרות מקרה הביטוח ובניגוד להנחיית המפקח על הביטוח שלפיה יש להעלותן מייד בהזדמנות הראשונה.

חנות לממכר בשר נשרפה. חברת הביטוח טענה כי ידו של המבוטח היתה במעל. האם יקבל ביהמ"ש את ממצאי בדיקת הפוליגרף, על אף שלא הוסכם באופן מפורש כי ישמשו כראיה

בתיק זה בית המשפט העליון דן בגורל זכויותיו של מבוטח תמים אשר שותפו לפוליסה הצית את הנכס המבוטח.

בגלל עברו הפלילי של הבעל העסק שהוצת נרשם על שמה של האישה בלבד. האם הופרה חובת הגילוי לדווח על עברו של הבעל בכניסה לביטוח?

פריצה לבית העסק. חברת הביטוח שילמה לפי הערכת השמאי מטעמה. המבוטח סבר כי קופח ופנה לביהמ"ש. בביהמ"ש הופתע לגלות כי חברת הביטוח מכחישה את עצם קרות הארוע

חנותו של המבוטח נשרפה. החוקר הראשון של חברת הביטוח לא מצא דבר. החוקר השני העלה חשדות. חברת הביטוח דחתה את התביעה. בית המשפט דן בחשדות.

מכוניתה של המבוטחת נגנבה. בבדיקת חוקר חברת הביטוח התברר כי המפתח והשלט מקולקלים. האם בנסיבות אלה פטורה חברת הביטוח מתשלום?

עסקו של המבוטח נשרף. חברת הביטוח חשדה במבוטח כי הצית את עסקו, אולם ללא כל בסיס בראיות. המבוטח ניאות ללכת לפוליגרף ונכשל. האם חברת הביטוח פטורה מתשלום?

חברת הביטוח דחתה את תביעת המבוטחת, אולם שמרה בבטן את טענותיה, כי המבוטחת ביצעה מעשי מרמה והעלימה עובדות. האם רשאית המבטחת לעלות טענות אלו במשפט?

עסק נשרף. בהצעת הביטוח המבוטח תיאר את עסקו כ"מועדון זמר וריקודים בליווי אוכל ושתיה". בפועל הופיעו במועדון חשפניות והתנהל קזינו. האם יש כיסוי ביטוחי?

משאית המבוטחת נשרפה. מכבי האש אישרו את גרסת המבוטחת, אולם חברת הביטוח חשדה במבוטחת כי ידה הייתה במעל. בית המשפט דן בנטל הוכחת מעורבות המבוטח.

המבטחת והמבוטח הגיעו ביניהם להסכם פוליגרף. המבוטח יצא דובר שקר. האם בדיקה זו תקיפה גם לרעת מבטחת אחרת שהגישה תביעת תחלוף (שיבוב) נגד המבטחת הראשונה?

המבוטח הפעיל מועדון חשפניות. למבטחת סיפר שמדובר במועדון זמר העברי. המועדון נשרף. בית המשפט דן בשאלה האם המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח למרות הצהרתו הכוזבת

רכבו של המבוטח נגנב והוצת. חברת הביטוח סירבה לשלם בטענות שונות בין היתר בשל אי שיתוף פעולה, מרמה וכיוצ"ב. ביהמ"ש לא ראה בעין יפה את התנהלות המבטחת.

השופטת נורית אחיטוב, מביהמ"ש השלום בכפר סבא, האמינה למבוטחים כי מיגון רכבם היה תקין והופעל עובר לאירוע הגניבה. האם יפוצו גם על אובדן הכנסתם עקב העיכוב

חברת הביטוח העבירה את כספי ביטוח החיים של המבוטח לשותפו על סמך הוראה בכתב ממנו. המבוטח טען שהמסמך זויף וכן כי המבטחת ידעה כי היא משלמת לאדם הלא נכון.

מבוטח שעסקו נשרף הגיש תביעת תגמולי ביטוח. במשפט נקבע כי המבוטח הצית את עסקו וחברת הביטוח הופטרה מאחריות. בשריפה ניזוק בית עסק נוסף, האם הפטור תקף?

מועדונם של המבוטחים נשרף. האם העובדה שהמבוטחים לא גילו לחברת הביטוח בטרם עשיית הביטוח שבעבר היה להם סכסוך עם עובדת ושותף תשלול מהם את תגמולי הביטוח?

בית המשפט העליון דן בתוקף הסכם פוליגרף שנערך בין חברת ביטוח לבין בעלי מפעל שפרצה בו שריפה.

שריפה פרצה בבית העסק המבוטח. השופטת מיכל שריר מבית המשפט השלום בהרצליה, בוחנת את טענת חברת הביטוח כי ידו של המבוטח הייתה במעל.

המבוטחת ישנה על גג ביתה ביום חם. הבית הוצת. האם תתקבל טענת חברת הביטוח כי היא עצמה הציתה את ביתה? בית המשפט העליון מכריע.

בית המשפט העליון דן בסוגיה העקרונית והחשובה של נטל השכנוע במשפטי ביטוח בכלל ובפרט כאשר דחיית תביעת המבוטח מבוססת על הטענה של הצתה עצמית.

אש פרצה במבנה המבוטח. בטופס הצעת הביטוח ענה המבוטח כי המבנה עשוי מבטון, בעוד גג המבנה היה עשוי פח גלי. האם הצהרת המבוטח נתנה בכוונת מרמה?

חנות הבגדים המבוטחת נשרפה. לבקשת חברת הביטוח המבוטחת הסכימה לעבור בדיקת פוליגרף. לפני קיום הבדיקה התחרטה. האם השינוי בטעמה מחשיד כי ידה היתה במעל?

נגר שעסקו נשרף הסכים לחתום על הסכם פוליגרף כדי לקבל תגמולי ביטוח במהירות. המבוטח יצא דובר שקר. האם יאבד המבוטח את תגמולי הביטוח?

העסק המבוטח נשרף. חברת הביטוח טענה כי ידם של המבוטחים היתה במעל. בית המשפט דן על מי הנטל להוכיח כי מקרה הבטוח לא בוים על ידי המבוטחים.

בית המשפט פטר את חברת הביטוח מתשלום תגמולי ביטוח לחברה המבוטחת בגלל תשובות מטעות בהצעת הביטוח. האם יחוייב סוכן הביטוח שמילא את הצעת הביטוח בנזק?

מסלקי התביעות של ווישור האשימו את המבוטחת ואת בעל הרכב שהיא פגעה בו בהונאת ביטוח. אלא שלמשפט הם באו ללא כל הוכחה.

המבוטח נחקר לאחר תאונה. מתוך חשדנות, נמנע מלתת לחוקר הביטוח את כל המסמכים והמידע שנדרש לתת. חברת הביטוח הסיקה מכך כוונת מרמה.