"סופיות זמנית" - פסקי דין במקרים דומים

השופט בועז אוקון, רשם בית המשפט העליון, קובע כי יש להקל עם מבוטח המגישים ערעור נגד חברת ביטוח ולהקל עליהם כפי שהוא מקל על חברות ביטוח בהפקדת ערובה

חברת הביטוח ביקשה מבית משפט כי תצהירי העדות של החוקרים מטעמה שחקרו את המבוטחת יחשפו בפניה רק אחרי עדותה בבית המשפט. האם קיבל בית המשפט את הבקשה?

הכרעה בעליון: תביעת ביטוח מתיישנת תוך 3 שנים בכפוף להארכות בחוק ההתיישנות לקטין, למי שלא ידע ולא יכול היה לדעת על זכויותיו ועוד.

האם הלכת השנים האבודות, שהקנתה פיצויים משמעותיים יותר עבור אדם שחייו נקטעו בעוולה, חלה רטרואקטיבית, גם על עוולות שהתרחשו בטרם מתן ההלכה?

אלפי מבוטחים מנהלים מאבקים מתישים למימוש זכויות. כך הפכו בתי המשפט לחצר האחורית של טייקוני הביטוח. על רקע אלה התבלט הרכב שופטים אנושי עם "לב שומע".

המבוטח לקה בליבו בעקבות עימות בעבודה. חברת הביטוח: "לא מדובר בתאונה כהגדרתה בפוליסה". לאחר זמן, הביטוח הלאומי הכיר בתאונה. ואז נשלף קלף ההתיישנות.

כמה שווים, בבית המשפט העליון, חייו של ילד שנהרג בתאונת דרכים או במעשה עוולה?את התשובה נותן השופט אליעזר ריבלין.

האם ההליך של סדר דין מקוצר פתוח בפני מבוטח התובע תגמולי אובדן כושר עבודה מוחלט? האם ראוי לבטל פסק דין שניתן נגד מבטחת שלא ביקשה רשות להתגונן במועד?

בית המשפט העליון הכריע בסוגייה עקרונית וקבע כי עלות הטיפולים אשר חברת הביטוח תוכיח כי הנפגע זכאי לקבל בקופת חולים תנוכה מסכום הפיצויים הכולל שייפסק.

לקראת ראש השנה התשס"ט, התבקשנו על ידי עיתון ידיעות אחרונות באינטרנט להביע את דעתנו לגבי השנה החולפת בתחום הביטוח: על האכזבה ועל ההפתעה.

נתבקשנו על ידי עיתון ידיעות אחרונות באינטרנט, לבחור את השופט אשר לדעתנו השפיע ביותר השנה על תחום משפט הביטוח. הבחירה שלנו לא הייתה קשה.

המפקח על הביטוח הוציא הנחיות הפוסלות את התנהגותן של חברות הביטוח בכל הנוגע להחתמת תובעים על כתבי שחרור גורפים. ההנחיות אוסרות על חברות הביטוח להחתי

גורל הנפגעים מתאונות מכוונות, קורבנות תמימים, מתאבדים והתלויים בהם לפרנסתם, העסיק ומעסיק רבות את בתי המשפט. סיכום מאמר של ד"ר רון קליינמן בסוגייה.

בתביעות נזיקין, השופט מנכה מסכום הפיצויים המגיע לנפגע, את הסכומים שהוא מקבל מהביטוח הלאומי. כיצד על השופט לנהוג כאשר זכותו של הנפגע אינה ברורה?

במכבסה המבוטחת ארע נזק, אבל היא התביעה הוגשה לאחר זמן רב. ביהמ"ש העליון דן ממתי זכאית המבוטחת להפרשי הצמדה וגם ריבית מיום הארוע או ממועד מאוחר יותר?

נזק ארע במפעל כימיקלים. חברת הביטוח סירבה לשלם. האם יוכל המפעל לתבוע בבית משפט בישראל גם את חברת ביטוח המשנה שביטחה בביטוח משנה את פוליסת הביטוח שלו?

עם שוך הלהבות, נפגעי אסון הכרמל החלו להתמודד עם שיקום נזקי השריפה. הנפגעים יאלצו להתוודע במהרה לזירה בה שולטים חברות הביטוח, החוקרים ועורכי הדין.

אותה חברת ביטוח הייתה מעורבת בשני תיקים: באחד נקבע כי המבוטח רקם מזימה, ובשני שנקבע כי חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב. מי שילם יותר על התנהלותו הנלוזה?

שופטי ישראל רואים עצמם חסידים של זכויות האדם. אולם כשהדברים מגיעים להכרעה בין האזרח הקטן לבין תאגידי הביטוח, מתגלה אצל חלק ניכר משופטינו רפיסות.

האם רשאית חברת ביטוח להטיח במבוטח טענות מרמה ארבע שנים לאחר קרות מקרה הביטוח ובניגוד להנחיית המפקח על הביטוח שלפיה יש להעלותן מייד בהזדמנות הראשונה.

חברת הביטוח הודיעה למבוטחת שלה כי תדון בתביעתה לתגמולי ביטוח רק לאחר סיום חקירת המשטרה. אלא שהמשטרה סיימה את חקירתה רק לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.

מבוטח בפוליסת נכות מתאונה, הגיש את תביעתו לבית המשפט, 5 שנים לאחר התאונה, אך פחות מ3 שנים מיום שנכותו הצמיתה התגבשה. האם בנסיבות אלה התביעה התיישנה?

חברת הביטוח דחתה את תביעת המבוטח. כאשר המחלוקת הגיעה לבית המשפט, ביקשה החברה להוסיף נימוק, שלא הועלה במכתב הדחייה הראשוני. דיון בהנחיות המפקחת בעניין.

חוק הביטוח קובע, כי התביעה לתגמולי ביטוח, בפוליסות לביטוחי אחריות, אינה מתיישנת, כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח. בית המשפט העליון דן.

מהו המועד שממנו מתחיל מירוץ ההתיישנות בתביעות נכות מתאונה: מועד אירוע התאונה, מועד התגבשות הנכות, או המועד בו הרופאים קובעים את שיעור הנכות?

חברות הביטוח התקוטטו ביניהן בבית המשפט העליון בסוגיית ביטוח הכפל. בלהט הויכוח, העלו טיעונים שהובילו את בית המשפט העליון לאחד התקדימים החשובים ביותר.

המבוטח נאלץ לשלם בהוצל"פ פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה, בשל התרשלות המבטחת בטפול בתביעה. מתי מתיישנת תביעת המבטח להחזר הכספים ששולמו על ידו לצד ג'?

מהו היום הקובע לתחילת מרוץ ההתיישנות בתביעת ביטוח, האם יום ארוע התאונה, או יום גיבוש הנכות, או שמא יום קביעת הנכות על ידי הרופאים? ביהמ"ש מכריע

השופט ריבלין, מביהמ"ש העליון, מאפשר הבאת ראיות לגבי "נזק ראייתי", אך אינו מספק את סקרנותו של מי שמעוניין לדעת אם נזק זה בכלל מכוסה בפוליסת ביטוח החובה

השופט שלמה לוין, מבית המשפט העליון, קובע כי מועד קביעת שיעור הנכות על ידי המומחה הרפואי אינו רלבנטי לצורך חישוב ההתיישנות המקוצרת בדיני ביטוח.

המבוטחת עבדה במספרה פוטרה. כתוצאה מהפיטורין לקתה במחלת נפש. את תביעתה בגין אבדן כושר עבודה הגישה באיחור רב. האם ימחק בית המשפט את תביעתה על הסף?

תלמידת תיכון נפגעה בתאונה. את תביעתה לביהמ"ש היא הגישה כחודשיים לאחר תום תקופת ההתיישנות, אך איילון לא העלתה טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה.