"המנעות מביצוע בדיקה חיונית" - פסקי דין במקרים דומים

על תופעת חוות דעת הכפולות המוגשות לבית המשפט על ידי אותם מומחים

בית חולים פסיכיאטרי הציב שולחן פיקניק מתחת לצינור מרזב. מטופלת אובדנית כרכה סדין סביב צווארה, טיפסה על השולחן, קשרה את הסדין לצינור וקפצה אל מותה.

מומחה מונה על ידי בית המשפט, בכדי לסייע להכריע בתביעת רשלנות נגד קופת החולים. להפתעתה גילתה התובעת כי המומחה נוהג באופן קבוע לספק חוות לקופת החולים.

תינוק נימול בהיותו בן 8 ימים. לאחר הברית הבחינה אמו כי הוא מטיל שתן בשני זרמים. התינוק נאלץ לעבור מספר ניתוחים. האם המוהל התרשל בביצוע ברית המילה?

רופא המשפחה הוא לרוב הרופא הראשון, שאליו פונה מבוטח קופת חולים. בסקירה זו נדון בתביעות שהוגשו נגד רופאי משפחה בעילות אבחון שגוי, מחדל בהפנייה ועוד

החולה עבר ניתוח מעקפים. בעודו באשפוז, החום עלה. נלקחה תרבית דם ונשלחה למעבדה. בטרם קבלת תוצאות בדיקת הדם, המנותח שוחרר לביתו עם חום, שם נפטר.

נכה 100% נבדק ע"י מומחה המבטחת שקבע שלא איבד את כושר עבודתו לחלוטין. המבוטח נאלץ לפנות לבית משפט. האם המומחה חייב לשלם באופן אישי את ההוצאות שנגרמו?

ימים לאחר ניתוח השתלת שיער, התפרצה אצל המטופל סכיזופרניה. המטופל סבל בעבר מקשיים והניתוח הווה טריגר לפרוץ המחלה. האם יש להטיל אחריות נזיקית על הרופא?

תביעת רשלנות רפואית. האם ראוי כי בית המשפט ימנה כמומחה מטעמו של בית המשפט רופא שכבר נתן בעבק מסר חוות דעת מטעם ולטובת אותו בית חולים?

המבוטחת התלוננה וחזרה והתלוננה בפני רופאת קופת החולים על כאבי בטן. הרופאה לא השכילה לאתר שהחולה לקתה בסרטן המעי הגס. ביהמ"ש העליון דן ברשלנות הרפואית.

כאשר המוהל חותך יותר מדי, זו רשלנות מצערת, המזכה בפיצויים. אך מה הדין כשהמוהל חותך פחות מדי? על כך השופטת דליה גנות, סגנית נשיא בית משפט השלום בראשל"צ

בית החולים התרשל בטיפולו במהלך הלידה. התינוקת נולדה עם שיתוק מוחין. דיון בבית המשפט העליון בסוגיה המורכבת של קשר סיבתי במצב של "סיבתיות עמומה"

בית המשפט העליון, חידש הלכה כשקבע כי אדם שניזוק מעוולת נזיקין, זכאי לפיצויים גם עבור שנותיו האבודות. האם ההלכה החדשה חלה גם על תביעות תלויות ועומדות?

המוסד לביטוח לאומי ביקש להצטרף כתובע, לתביעת רשלנות רפואית, שהגישה נפגעת-קטינה, עשרים שנה לאחר פגיעתה. האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי התיישנה?

רופא שיניים הזריק לילדה חומר הרדמה בהתאם לנוהג המקובל. לילדה נגרמו נזקים מוחיים. בבית המשפט העליון התעוררה השאלה אם רופא זהיר הוא הנוהג בהתאם למקובל?

תרופת DES נועדה למנוע הפלות. התברר כי התרופה גורמת לסרטן בילודים שאימותיהם נטלו את התרופה. האם ביהמ"ש העליון יטיל אחריות לנזקה של צעירה שרחמה נכרת?

בבית המשפט העליון, ניכרת לאחרונה מגמה, להקל עם חולים התובעים ברשלנות מקצועית-רפואית. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בפסק דין זה הדן ברשלנות רפואית בלידה

אדם נכנס לבית החולים לשם ניתוח בקע מפשעתי ואיבד את פוריותו. בית המשפט העליון דן מי נושא בנטל השכנוע החולה-הניזוק או המנתח?

הניתוח הסתבך עוד בשלב ההרדמה והחולה נפטרה. התיעוד הרפואי של מהלך הניתוח אבד. האם דו"ח משרד הבריאות הוא ראיה קבילה? ביהמ"ש העליון מכריע בשאלת הרשלנות.

רשלנותם של הרופאים לא הוכחה בבית המשפט. גם נזקה של התובעת לא הוכח. השופט אשר גולדין, מבית משפט השלום בתל אביב, דן בשאלה אם אף על פי כן, תפוצה התובעת.

בית המשפט העליון הכריע בסוגייה עקרונית וקבע כי עלות הטיפולים אשר חברת הביטוח תוכיח כי הנפגע זכאי לקבל בקופת חולים תנוכה מסכום הפיצויים הכולל שייפסק.

שופט בית המשפט העליון, תאודור אור, נוקט בגישה חדשנית במטרה למנוע הבדלים בסכומי הפיצוי בין שופט לשופט וקובע סכום אחיד עבור סיעוד בבית לנכה 100 אחוז

העסקת מי שאינו מורשה לעסוק ברפואה, כרופא בבית החולים, אינה מנהג בתי חולים סבירים. בית המשפט העליון קובע שהחולה רשאי להניח כי לרופא בביה"ח יש הרשאה

המבוטח הובהל לבי"ח לאחר תאונת דרכים שם נקטעה רגלו. המבטחת טענה שרשלנות ביה"ח גרמה לקטיעה. ביהמ"ש העליון מכריע האם הגורם שהחמיר הפגיעה ישתתף בפיצוי.

השופטת הניה שטיין, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה ברשלנותה של רופאת קופת החולים הכללית, אשר רשמה לחולה כיב קיבה תרופות וולטרן וארטופן

השופט ריבלין, מביהמ"ש העליון, מאפשר הבאת ראיות לגבי "נזק ראייתי", אך אינו מספק את סקרנותו של מי שמעוניין לדעת אם נזק זה בכלל מכוסה בפוליסת ביטוח החובה

אם הגישה תביעה נגד בית החולים בגין נזקים שנגרמו לילדיה בלידה. האם נהרגה בתאונת דרכים לפני שהספיקה להעיד במשפט. האם מבטחת הרכב תישא בנזק הראייתי?

רופאה מחליפה רשמה למנוח תרופות אסורות לסובלים מכיב בקיבה. כתוצאה מלקיחת התרופה אושפז וקיבל עירוי דם נגוע. האם על הרופאה לשאת בנזקיו?

בית המשפט העליון דן ברשלנות רפואית בלידה, שארעה בעת שהרופא המיילד לא היה מוסמך עדיין לעבוד כרופא בישראל.

דיון באחריותם של העוסקים בטיפול רפואי לפצות את המטופל עבור נזק לא גופני שנגרם לו עקב הפגיעה בזכותו לאוטונומיה, בכך שבוצע בגופו טיפול רפואי בלא הסכמתו

בית המשפט העליון דן בהעדרם של מסמכים רופאיים הנוגעים למותו של המנוחה על שולחן הניתוחים. האם נטל השכנוע בתביעה במקרה של העדר מסמכים עובר לכתפי ביה"ח?