"עורך דין אינו אפוטרופוס" - פסקי דין במקרים דומים

הוראת סעיף ההתיישנות בפקודת הנזיקין, המפלה לרעה ניזוקים אל מול בעלי דין בתחומי משפט אחרים, מקוממת את שופטי ביהמ"ש העליון. בפסק דין מרתק מצמצמים ההפליה

אותה חברת ביטוח הייתה מעורבת בשני תיקים: באחד נקבע כי המבוטח רקם מזימה, ובשני שנקבע כי חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב. מי שילם יותר על התנהלותו הנלוזה?

אדם נפגע בתאונת דרכים. כדי לבחון אם נותרה לו נכות רפואית, בית המשפט ממנה מומחה רפואי. מי יישא במימון הראשוני?

אלמנה צעירה, ללא ילדים, תבעה פיצויים עבור מות בעלה בתאונת דרכים. חברת הביטוח טענה כי יש להפחית את פיצויה כי סיכויה להנשא גבוהים. ביהמ"ש העליון מכריע.

חברת הביטוח הסכימה למינויו של מומחה פסיכיאטרי מסויים. לאחר מכן הסתבר לה שמדובר במומחה הידוע כפרו תובעים במידה קיצונית. ביהמ"ש העליון דן האם לבטל המנוי

האם מותר להציג בפני מומחה רפואי, שמונה על ידי בית המשפט, חוות דעת של מומחה, שמונה באותו תחום רפואי אבל במסגרת משפט אחר? בית המשפט העליון מכריע.

תשע שנים לאחר תאונת הדרכים התברר לנפגע כי הפגיעה העצבית שנגרמה בתאונה גרמה לפריצת מחלת הטרשת הנפוצה בגופו. האם תביעתו בביטוח חובה התיישנה?

מהן הנסיבות, המאריכות את תקופת ההתיישנות המקוצרת של שלוש שנים, הקיימת בתביעות לתגמולי ביטוח?בסוגיה זו דן השופט דוד גלדשטיין, מבית משפט השלום בתל אביב

השופט ריבלין, מביהמ"ש העליון, מאפשר הבאת ראיות לגבי "נזק ראייתי", אך אינו מספק את סקרנותו של מי שמעוניין לדעת אם נזק זה בכלל מכוסה בפוליסת ביטוח החובה

השופט אליעזר ריבלין, מבית המשפט העליון, בודק, האם יש תוקף להסכמה שנתן צד למשפט, לכך שבית המשפט ידון במחלוקת על דרך הפשרה, תוך שמירת זכויות של המתדיין.

השופט אליעזר ריבלין, מבית המשפט העליון, דן בשאלה אם יש לאפשר לבעלי דין לשנות הנחות יסוד בפסיקת פיצויים, באמצעות חוות דעת המוכיחות כי המציאות השתנתה

השופט אליעזר ריבלין, מבית המשפט העליון, דן בשאלה אם ניתן להגיש בשלב ערעור אישור של המל"ל, שהכיר לאחר סיום הראיות בערכאות הקודמות, בהחמרת מצבו של נפגע.

בית המשפט העליון דן בשני מקרים בהם שני נפגעי תאונות דרכים נהגו שלא בתום לב כלפי חברות הביטוח במשפט.

נפגע תאונת דרכים נבדק אצל רופא מומחה מטעם בית המשפט. אביו של הנפגע שהוא רופא התלווה אליו לבדיקה ונטען כי הוא השפיע על חוות הדעת. ביהמ"ש העליון דן במחל

המבוטחת לא שילמה את האגרה בזמן והשופט מחק את תביעתה. בינתיים חלפו שלוש שנות ההתיישנות. האם המבוטחת זקוקה לארכה כדי שתביעתה לא תתיישן?

ביהמ"ש העליון דן במקרה בו נפגע תאונת דרכים נפצע קשה בתאונה אחת ומת בתאונה שניה, שהתרחשה אחרי שניתן פסק דין בנוגע לתאונה הראשונה, אבל בטרם נדון הערעור

בית המשפט העליון דן בשינויים בשערי מטבעות וקובע כי במקרה ששכרו של אדם נקבע לפי הדולר, יש לחשב את שכרו בדולרים אפילו אם הוא ישראלי, ואפילו שהשכר שולם

השופט בתביעת פיצויים בתאונות דרכים רמז שיש להגיש בקשה לתשלום תכוף. האם השופט נדרש לפסול את עצמו כי הביע את דעתו בעניין מצבו הרפואי של הנפגע?

מבוטח נפצע בתאונה. הוא הגיש את תביעתו בטעות נגד המבטחת הלא נכונה. האם ביהמ"ש העליון יאפשר הגשת תביעה נגד המבטחת הנכונה על אף שחלפה תקופת ההתיישנות?

שני תאגידי ביטוח התקוטטו ביניהם מי חייב בתשלום הפיצויים על מות צעירה בתאונת דרכים. את הוצאות ההתדיינות הטיל השופט על הוריה.

תרומת משרדנו לרווחת תושבי ישראל באשר הם: שימור מערך המסוקים בישראל המשמש לפינוי נפגעים.

בני זוג נפגעו בת"ד. כידוע, תיקי בית המשפט מתפרסמים ברשת. הזוג ביקש כי שמם לא יפורסם, שכן חשיפת נכותם תפגע בפרטיותם. האם ביהמ"ש העליון ייעתר לבקשתם?

ילדה נפגעה בתאונת דרכים. מומחה בית המשפט, שנשאל על ירידה בשמיעה, מתוך הגינות "חרג מסמכותו" וקבע נכות גם בשל נשימה אפית. האם יתחשב השופט בנכות הנוספת?

ילד קטן נדרס מול עיני אמו. נגרמה לאם נכות נפשית קשה. ללא ידיעתה, עורך דינה הסכים לפשרה לפיה חברת הביטוח תשלם לה פיצוי מזערי. האם בית המשפט יתערב?

צעירה נפגעה קשה בתאונות דרכים. מומחה בית המשפט לשיקום נוירולוגי קבע את צרכיה הרפואיים. תאגיד הביטוח טען כי אינו האחראי לממן טיפולים שבסל הבריאות.

ילד בן 6 אובחן כאוטיסט מלידה. המוסד לביטוח לאומי אישר זכאות לגמלת ילד נכה, אולם לא הסכים לשלם לאחור. הסוגיה הגיעה עד לבית המשפט העליון, כיצד הוכרעה?

לאחר שובו מן השבי, נתקף פדוי השבי בחרדות ואושפז. הוא לא הוכר כנכה צהל עקב "תפיסה טיפולית" במשרד הביטחון. "העיון מחדש" במצבו הגיע לדיון בביהמ"ש העליון.

אלפי מבוטחים מנהלים מאבקים מתישים למימוש זכויות. כך הפכו בתי המשפט לחצר האחורית של טייקוני הביטוח. על רקע אלה התבלט הרכב שופטים אנושי עם "לב שומע".

אדם נפגע בתאונת דרכים והפך נכה. במשפט התגלה שהנפגע לא דיווח לשלטונות המס על הכנסותיו במלואן. השופט קליין מתייחס לתופעה המטרידה ואף מחפש פתרון מערכתי.

בגיל 65, פנה המבוטח לקבלת קצבת זקנה מהביטוח הלאומי. הוסבר לו כי אינו זכאי בשל הכנסותיו גבוהות. בדיעבד התברר כי הוטעה, אבל אושר תשלום של שנה בלבד לאחור

בית המשפט מינה מומחה לקביעת נכותו של נפגע תאונת דרכים. התברר כי המומחה מועסק על ידי המבטחת. האם ראוי כי מומחה המקבל שכר מאחד הצדדים ישמש כמומחה ביהמ"ש

שני פסיכיאטרים קבעו כי נפגע תאונת דרכים סובל מנכות נפשית גבוהה לצמיתות. לדעת נשיאת בית המשפט המחוזי מדובר במתחזה. כיצד יכריע בית המשפט העליון?