"רימונים מסוכנים" - פסקי דין במקרים דומים

המבוטח עובד בכיר בענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי. בעקבות ויכוח במהלך עבודתו נתקף כאבים בחזה. אובחנה טרשת עורקים. האם תוכר בקשתו להכרה כנפגע עבודה?

המבוטח עבד במפעל אסבסט, חשוף לאורך כל שנות עבודתו לאסבסט. המבוטח לקה בסרטן ריאות. האם מומחה בית הדין פרופ' קרמר יכיר בו כנפגע עבודה בביטוח הלאומי?

המבוטח עבד 30 שנה תוך חשיפה לרעש מזיק. 16 שנה מאוחר יותר החל לסבול מליקוי שמיעה ומטנטון. האם בית הדין יחייב את הביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע עבודה?

לאחר ויכוח בעבודה וסחיבת משא כבד, לקה המבוטח באירוע מוחי. האם יזכה המבוטח להכרה כנפגע עבודה בביטוח לאומי למרות חוות דעת היועץ הרפואי שמינה בית הדין?

המבוטח עבד כמגדל פרחים. במהלך עבודתו ביצע פעולות פיזיות חוזרות ונשנות ביום. כאשר החל לסבול מנזקים בגב, ביקש כי המוסד לביטוח לאומי יכיר בו כנפגע עבודה.

לקוחות אלימים נכנסו למסעדה תוך כדי ויכוחים קולניים, קללות וסירוב לשלם. בעל המסעדה התרגז וצעק. אובחן אירוע מוחי. האם מדובר בתאונת עבודה?

ספר חלה במחלת מרפק הטניס. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה. שתי ערכאות של בית הדין לעבודה דנו בתביעתו. והכרעתן המנוגדת תאמה למומחה

פריצת דיסק אצל נהג משאית העוסק גם בפריקת הסחורה, האם מהווה תאונת עבודה? בסוגייה זו דן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר.

המבוטח עבד 25 שנה בסבלות, והתלונן על כאבי גב. האם ימנה הביטוח הלאומי מומחה רפואי ראוי כדי לברר האם יש להכיר בו כנפגע עבודה?

המבוטח לקה באוטם שריר הלב. בית הדין מינה שני מומחים. הראשון קבע כי לא קיים קשר סיבתי בין הארוע בעבודה לארוע הלב והשני קבע להיפך. איזו חוות דעת הועדפה?

עובד שכר דירה במימון חלקי של המעביד. העובד התחרט ועזב. לימים קיבל העובד זימון לתביעה שהגיש נגדו המתווך. העובד התרגז ולקה בלבו. האם מדובר בתאונת עבודה?

בפוליסה לאובדן כושר עבודה ולנכות מתאונה, נרשם כי קביעת המוסד לביטוח לאומי מכרעת. כשהביא את אישור ההכרה בזכות לחברת הביטוח נוספו שלל טענות נוספות.

עובד נפגע בעבודתו, אולם מחמת אובדן הכרה לא היה מסוגל להצביע על הגורם לפגיעה. ביה"ד הארצי נזקק לעזרת מומחה רפואי כדי להכריע בשאלה אם מדובר בתאונת עבודה

המבוטח נקלע לויכוח עם עמית לעבודה על רקע צ'קים שמסר לו, ולקה בהתקף לב. בית הדין הארצי לעבודה דן בקשר הסיבתי בין הויכוח שהוכר כ"ארוע חריג" לעבודתו.

סוכנת מכירות הותקפה מינית בעת עבודתה. היא סובלת מסיוטים, הזיות ונאלצה להתפטר. הביטוח הלאומי לא הכיר בה כנפגעת עבודה בשל סתירות בעדות. האם תוכר נכותה?

קלדנית שפרשה עקב תסמונת התעלה הקרפלית לא הוכרה כנפגעת עבודה בביטוח הלאומי. חוזר פנימי של המוסד קבע דווקא כי קלדנות קשורה לתסמונת. כיצד יכריע ביה"ד?

המבוטחת נפגעה לטענתה בעבודה. הביטוח הלאומי שלח חוקרת. במשפט הודתה החוקרת כי הביטוח הלאומי הכתיב לה את החקירה. האם למבוטחת זכות לקבל את מסמך השאלות?

העובד לקה בארוע מוחי לאחר ארוע חריג בעבודתו. ביה"ד מינה מומחה שעמדתו הבסיסית היא שלא ייתכן כי ארוע חריג יגרום לאירוע מוחי. האם ראוי למנות מומחה שכזה?

בתום יום העבודה, שבה העובדת לביתה והחנתה את מכוניתה בחנייה שמול שער חצר ביתה. במדרגות שהובילו לשער החצר, העובדת נפלה ונחבלה. האם מדובר בתאונת עבודה?

המבוטח, עובד עבודות עפר, נפגע מבקע מפשעתי לאחר שהרים מכסה ביוב כבד. האם הוא זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה בביטוח הלאומי?

המבוטח יצא מפתח ביתו בדרכו לעבודה ונפל במדרגות המוליכות מביתו לרחוב. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה, בטענה שהמדרגות מצויות עדיין בחצר

מנהל סניף בנק נתקל מדי יום בלקוחות קשים. באחד הימים לקה בליבו בשל איום לקוח. האם העובדה שעבודתו היתהרצופה אירועים קשים שוללת הכרה כנפגע עבודה?

נפגע תאונת דרכים מבקש כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי שיעריך את דרגת נכותו. האם כאשר תאונת דרכים קרתה בעבודה יש להעניש את הנפגע ולהטיל עליו לשלם למומחה?

עובד במחלקת ייצור סוללות ניקל קדמיום חלה במחלת ניוון עצבים ונפטר. המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט קבעו כי סיבת המחלה עלומה. האם עבודתו גרמה למחלתו?

מיד לאחר פשיטת אנשי מס ההכנסה לקה בעל העסק בהתקף לב. האם הפשיטה מהווה תאונת עבודה, אשר בעל העסק זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי עבורה?

חיילת התגייסה לצה"ל כשהיא בריאה. בתקופת היותה בבסיס צבאי לקתה במחלת מעיים. מחלה שמדע הרפואה עדיין מתלבט לגבי הגורמים לה. האם תוכר כנכה כתוצאה מהשירות?

סמנכ"ל עיריית לוד התרגז כאשר ראה פסולת בניין מושלכת בחוצות עירו. הוא ניהל שיחת טלפון בטונים גבוהים עם הקבלן ולקה באוטם. האם הארוע מהווה תאונת עבודה?

עובד נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. ביהמ"ש העליון דן האם יש למנות פסיכיאטר מטעם ביהמ"ש לבחינת מצבו, לאחר שנקבעו קביעות סותרות בביטוח הלאומי.

האם השופטת יעל וילנר מבית המשפט העליון תיעתר לבקשתו של נפגע קשה רב מערכתי להיבדק רק על ידי המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט?

עובד זר שנפגע וחזר לארצו ביקש להקדים את שמיעת עדותו למועד בדיקתו אצל מומחה ביהמ"ש. זאת כדי שיהא עליו לבוא למשפטו בארץ רק פעם אחת. חברת הביטוח התנגדה.

האם חברת הביטוח רשאית להציג בפני המומחה הרפואי מטעם בית המשפט ממצאי חקירה ומעקבים שחוקריה ביצעו אחר המבוטח?

משהבינה חברת הביטוח איילון כי השופט עומד לפסוק נגדה הודיעה לשופט ימיני כי החליטה "מרצונה הטוב" לשלם למבוטח. האם השופט יפטור אותה מתשלום הוצאות המשפט?