"תנאים אופטימליים" - פסקי דין במקרים דומים

עובד של קבלן כוח אדם הפעיל מכונת בצק בעת שעובד אחר במפעל ניקה אותה. מי אחראי לנזקי העובד? על כך השופטת נבילה דלה - מוסא, מבית משפט השלום בנצרת.

אדם שעסק בפירוק דוד שמש נפל מהגג, ונפצע קשה. האם מזמין העבודה יחשב כמעבידו של הנפגע? האם ביטוח חבות המעבידים שרכש המזמין לנגריה שלו מכסה גם תאונה זו?

האם מותר לחברת ביטוח חבות מעבידים לקזז מהפיצויים לעובד את ההשתתפות העצמית והפרשי הפרמיות שהמעביד-המבוטח נותר חייב לחברת הביטוח?

האם מומחה רפואי של חברת ביטוח רשאי לסרב לנוכחות מלווה מטעם המבוטחת בעת בדיקתה? השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין דן בסוגיה.

עובד זר שנפגע וחזר לארצו ביקש להקדים את שמיעת עדותו למועד בדיקתו אצל מומחה ביהמ"ש. זאת כדי שיהא עליו לבוא למשפטו בארץ רק פעם אחת. חברת הביטוח התנגדה.

השופט אריאל ברגנר מבימ"ש השלום בפ"ת דן בשאלה האם חברת הביטוח וסוכן הביטוח חייבים לנהוג עם המבוטח מנהג החסידות ולהתריע בפני על ההתיישנות הקרבה?

נער בן 15 שהועסק בניקיון קיבל הוראה לפנות אשפה במלגזה. המלגזה התהפכה והנער נותר נכה. המעביד: הנער אחראי לנזק כי הסכים לנהוג במלגזה. כיצד הכריע ביהמ"ש?

מי אחראי לדקירת עובד שנדקר במהלך עבודתו? על כך השופט מאיר שנהב, מבית משפט השלום בהרצליה.

אחות סיעודית נפגעה תוך כדי ניסיון למנוע סגירת דלת מעלית על אחת מהמטופלות. שופטי ביהמ"ש המחוזי דנים בשאלת אחריות המעבידה, והאם ביהמ"ש נדרש למומחה בטיחו

איש קול (סאונד-מן) עצמאי יצא לגואטמלה, לשם תיעוד שיט אתגרי. איתרע מזלו, והוא נפגע בכתפו. האם שולחותיו אחראיות כלפיו בנזיקין?

האם הלכת השנים האבודות, שהקנתה פיצויים משמעותיים יותר עבור אדם שחייו נקטעו בעוולה, חלה רטרואקטיבית, גם על עוולות שהתרחשו בטרם מתן ההלכה?

דייל מכירות הניח מיכלי צבע גדולים בעמדת התצוגה שבחנות. תוך העברת המיכלים, נתקף בכאבי גב עזים ונותר עם נכות צמיתה. האם למעביד אחריות לנזקי העובד?

העובד נפצע במהלך עבודתו. חברת הביטוח טענה כי המעביד-מבוטחה, נקט בכל אמצעי הזהירות המקובלים ואין הוא צריך לחוב על טעויות אנוש של העובד.

עובד חברת כוח אדם נפגע בתאונת עבודה במפעלי ים המלח. מי אחראי לנזקיו, חברת כוח האדם ששילמה את שכרו, או המפעל שהעסיק אותו בפועל? ואיזה ביטוח יש להפעיל?

הנה פסק דין, סנונית ראשונה בדרך מערבה. השופט שמואל ברוך דן בשאלת סמכותם של בתי המשפט בישראל להטיל פיצויים עונשיים בתחום הנזיקין, ולראשונה מיישם הסמכות

בית המשפט העליון, חידש הלכה כשקבע כי אדם שניזוק מעוולת נזיקין, זכאי לפיצויים גם עבור שנותיו האבודות. האם ההלכה החדשה חלה גם על תביעות תלויות ועומדות?

עובד במפעל גילה דבקות בעבודה, כאשר ניסה לתקן תקלה בכוחות עצמו. היה זה בוקרו הראשון של העובד בתפקידו החדש. ניסיון התיקון הסתיים בתאונה. אשם תורם?

נער בן 15 הלך לחפש חמור בשטח אש של צה"ל. בדרכו נתקל ברימון והרימו. הרימון התפוצץ. הנער נפגע קשות. בית המשפט המחוזי דן באחריותו של צה"ל לנזקו של הנער

עובד חברת כוח אדם נפל מפיגום בתחנה המרכזית החדשה ונפצע. השופטת מיכל שריר, מבית משפט השלום בהרצליה, דנה בחלוקת האחריות לתאונה בין הגורמים השונים

עובד ליד מכונה מתעלם מתקלות, כדי להספיק לעמוד במכסת המשמרת. האם יש להטיל עליו אשם תורם, כאשר אותן תקלות גורמות לו נזקי גוף? ביהמ"ש המחוזי מכריע.

עובד מתקן שטיפה גרם לנזק לרכב המבוטח. האם חברת הביטוח יכולה לחזור בתביעת תחלוף לעובד? השופטת חנה ינון מבית המשפט השלום בתל-אביב דנה בסייגים לזכות התחל

בית המשפט העליון הכריע בסוגייה עקרונית וקבע כי עלות הטיפולים אשר חברת הביטוח תוכיח כי הנפגע זכאי לקבל בקופת חולים תנוכה מסכום הפיצויים הכולל שייפסק.

שופט בית המשפט העליון, תאודור אור, נוקט בגישה חדשנית במטרה למנוע הבדלים בסכומי הפיצוי בין שופט לשופט וקובע סכום אחיד עבור סיעוד בבית לנכה 100 אחוז

עובד ששיחק בליגה למקומות עבודה נפצע במשחק כדורגל. האם המעביד היה צריך לרכוש עבורו כיסוי ביטוחי? האם המעביד נדרש ליידע את העובד בדבר הביטוחים שנרכשו?

שתי אצבעות ידיו של עובד נקטעו בעת שימושו במכבש, ביום עבודתו הראשון. האם יקבע בית המשפט כי יש להפחית מהפיצוי המגיע לעובד בשל רשלנותו התורמת?

בעל חברה המבוטחת בחבות מעבידים נפצע בתאונה כאשר עבד בעסק. בית המשפט העליון קובע את זכותו לפיצוי מכוח הפוליסה בכובעו כעובד החברה.

גננת נפלה בעת שתלתה קישוטים בגן. ביהמ"ש המחוזי קבע כי בהעדר סולם מתאים עמידתה על כיסא הייתה הכרחית. ביהמ"ש העליון דן בערעור שהוגש, ובין היתר בסכומים.

חבר באגודה שיתופית עבד בקואופרטיב. החבר נפגע בתאונת עבודה. השופט מאיר שמגר, מבית המשפט העליון, דן האם הביטוח חל על חבר האגודה שאינו מוגדר כעובד?

המבוטח טוען שעבר תאונת דרכים. חברת הביטוח טוענת שהנפגע מרמה. השופט צריך להכריע בין שתי הטענות. האם עליו לקחת בחשבון את מחיר הטעות השיפוטית בהכרעתו?

חברת ביטוח שלחה חוקר לבדוק תביעת פח שגרתית. החוקר הכין דוח. השופט עידו כפכפי קרא את הדוח והאזין לשיחת החקירה. מה שגילה שינה את כל התמונה.

האם רכישת מספר רב של ביטוחים מעידה על כוונת מרמה של מבוטח לגרום לעצמו נזק גוף כדי לזכות בתגמולי ביטוח על תאונה?

ביטוח תאונות אישיות עם חריג של מוות מגורם אנושי. המבוטח נרצח. האם השופטת מיכל ברלינר לוי, תחייב את ביטוח ישיר לשלם?