"טעיתי בגדול" - פסקי דין במקרים דומים

עם שוך הלהבות, נפגעי אסון הכרמל החלו להתמודד עם שיקום נזקי השריפה. הנפגעים יאלצו להתוודע במהרה לזירה בה שולטים חברות הביטוח, החוקרים ועורכי הדין.

חנותו של המבוטח נשרפה. החוקר הראשון של חברת הביטוח לא מצא דבר. החוקר השני העלה חשדות. חברת הביטוח דחתה את התביעה. בית המשפט דן בחשדות.

עסקו של המבוטח נשרף. חברת הביטוח חשדה במבוטח כי הצית את עסקו, אולם ללא כל בסיס בראיות. המבוטח ניאות ללכת לפוליגרף ונכשל. האם חברת הביטוח פטורה מתשלום?

האם רשאית חברת ביטוח להטיח במבוטח טענות מרמה ארבע שנים לאחר קרות מקרה הביטוח ובניגוד להנחיית המפקח על הביטוח שלפיה יש להעלותן מייד בהזדמנות הראשונה.

השופטת נורית אחיטוב, מביהמ"ש השלום בכפר סבא, האמינה למבוטחים כי מיגון רכבם היה תקין והופעל עובר לאירוע הגניבה. האם יפוצו גם על אובדן הכנסתם עקב העיכוב

שריפה פרצה בבית העסק המבוטח. השופטת מיכל שריר מבית המשפט השלום בהרצליה, בוחנת את טענת חברת הביטוח כי ידו של המבוטח הייתה במעל.

חנות הבגדים המבוטחת נשרפה. לבקשת חברת הביטוח המבוטחת הסכימה לעבור בדיקת פוליגרף. לפני קיום הבדיקה התחרטה. האם השינוי בטעמה מחשיד כי ידה היתה במעל?

מידע וטיפים שיסללו למבוטח את הדרך למימוש זכויותיו ולהצליח מול טענות הדחייה של חברות הביטוח ולהתמודד עם שיטת מצליח הננקטת על ידן אפילו על השופטים

רכבה של המבוטחת נגנב. חברת הביטוח חשדה במבוטחת, כי ביימה את הגניבה והעלתה שלל טענות, אשר בסופו של דיון כולן התנדפו ברוח.

רכב נגנב. חברת הביטוח חשדה במבוטחים כי ידם הייתה במעל. השופטת ארנה לוי מביהמש השלום בתא המתינה והמתינה לעדויות המוכיחות מרמה

האם ראוי שרק בגלל שהמבוטח הסכים ללכת לפוליגרף ישללו ממנו תגמולי הביטוח, ללא שמיעת הראיות בתיק כלל? סוגיה זו הגיעה לדיון בבית המשפט העליון.

דירתה של המבוטחת נפרצה. חברת הביטוח העסיקה שמאים, חוקר ומומחה אזעקות. כולם נתנו אמון בגרסת המבוטחת כי הפעילה את האזעקה. ורק חברת הביטוח לא האמינה....

חברת הביטוח הודיעה למבוטחת שלה כי תדון בתביעתה לתגמולי ביטוח רק לאחר סיום חקירת המשטרה. אלא שהמשטרה סיימה את חקירתה רק לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.

עסקה של המבוטחת נפרץ. חברת הביטוח העלתה שלל טענות. החברה כפרה בעצם קרות הארוע, העלתה ספקות לגבי כמות המלאי שנגנב, טענה לתת ביטוח. כיצד הכריע ביהמ"ש?

טבעת יהלום אבדה. המבוטחת נמצאה דוברת שקר בפוליגרף. השופט דוד מינץ מבימ"ש השלום בירושלים דן בשאלה האם בכך יש להתגבר על הרושם האמין של עדות המבוטחת.

משאית המבוטחת נשרפה. מכבי האש אישרו את גרסת המבוטחת, אולם חברת הביטוח חשדה במבוטחת כי ידה הייתה במעל. בית המשפט דן בנטל הוכחת מעורבות המבוטח.

האם יש להטיל ריבית מיוחדת, או לחילופין הוצאות משפט עונשיות, על מבטח שגרר את מבוטחו לבית המשפט, תוך שהוא מטיח בו האשמות שווא? בית המשפט מכריע.

המבטחת והמבוטח הגיעו ביניהם להסכם פוליגרף. המבוטח יצא דובר שקר. האם בדיקה זו תקיפה גם לרעת מבטחת אחרת שהגישה תביעת תחלוף (שיבוב) נגד המבטחת הראשונה?

בית העסק נפרץ. חברת הביטוח טענה כי המבוטח דיווח כי נגנבה סחורה בשווי רב יותר מאשר נגנבה. האם בעקבות ניפוח תביעתו יקבע בית המשפט כי אינו זכאי לפיצוי כל

השופטת שרה דותן, מבית משפט השלום בתל אביב, יוצאת בביקורת נוקבת על חברת ביטוח שדחתה תביעה בטענה של ביום פריצה, לחילופין בטענה שהפריצה נופחה.

מועדונם של המבוטחים נשרף. האם העובדה שהמבוטחים לא גילו לחברת הביטוח בטרם עשיית הביטוח שבעבר היה להם סכסוך עם עובדת ושותף תשלול מהם את תגמולי הביטוח?

בית המשפט העליון דן בתוקף הסכם פוליגרף שנערך בין חברת ביטוח לבין בעלי מפעל שפרצה בו שריפה.

בית המשפט העליון דן בסוגיה העקרונית והחשובה של נטל השכנוע במשפטי ביטוח בכלל ובפרט כאשר דחיית תביעת המבוטח מבוססת על הטענה של הצתה עצמית.

העסק המבוטח נשרף. חברת הביטוח טענה כי ידם של המבוטחים היתה במעל. בית המשפט דן על מי הנטל להוכיח כי מקרה הבטוח לא בוים על ידי המבוטחים.

רכבו של המבוטח הוצת. המבוטח התלונן במשטרה. חוקרי הביטוח לא מצאו במבוטח רבב כלשהו. גם התיק במשטרה נסגר. אעפי"כ לא שילמה AIG את תגמולי הביטוח.

ברק פגע בלוח החשמל בדירה. מכשירי חשמל ניזוקו. חברת הביטוח: "מקור הנזק לא במכת הברק, אלא התרופפות". בביהמ"ש נדונו סוגיות תום לב, נזק תוצאתי ומומחיות

חנות לממכר בשר חזיר נשרפה. מכירת בשר לא כשר מגדילה את הסיכון הביטוחי, טענה חברת הביטוח. האם השופט יוסף סוהיל, מבית המשפט השלום בנצרת, יקבל את הטענה?

מכוניתו של המבוטח ניזוקה בתאונה. חברת הביטוח סירבה לשלם. לטענתה, בעת עשיית הביטוח, המבוטח הצהיר כי הוא הנהג העיקרי, בעוד בנו הרבה לנהוג ברכב.

פריצה לבית העסק. חברת הביטוח שילמה לפי הערכת השמאי מטעמה. המבוטח סבר כי קופח ופנה לביהמ"ש. בביהמ"ש הופתע לגלות כי חברת הביטוח מכחישה את עצם קרות הארוע

מכוניתה של המבוטחת נגנבה. חברת הביטוח העלתה שלל טענות: ברכב לא היו אמצעי מיגון. אולי היו, אבל לא הופעלו. למה לא ספרת על הקזינו בביתך. השופט דן בטענות.

אותה חברת ביטוח הייתה מעורבת בשני תיקים: באחד נקבע כי המבוטח רקם מזימה, ובשני שנקבע כי חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב. מי שילם יותר על התנהלותו הנלוזה?