"נכות משוקללת או מצטברת" - פסקי דין במקרים דומים

המבוטח נפגע בתאונת עבודה ונקבעו לו 42.4% נכות. אולם חברת הביטוח הודיעה לו כי בפוליסה לנכות מתאונה תגמולי הביטוח יחושבו רק על בסיס מחצית משיעור נכותו.

המבוטח נפגע מתאונת עבודה. חברות הביטוח טוענות כי אותם אחוזי נכות המוענקים על ידיי המוסד כתוצאה מהפעלת תקנה 15 אינם מזכים בתשלום בפוליסה הפרטית.

המבוטח נפגע בתאונה על גבי סירה. מנורה הודיעה לו שהוא זכאי רק לשליש מתגמולי הביטוח כי עליו להתחלק עם עוד שני נוסעים שהיו על הסירה למרות שהם לא נפגעו.

מבוטח בביטוח לאובדן כושר עבודה נפגע בתאונת דרכים. חברת הביטוח סרבה לשלם והצביעה על הסכמתו להחרגת פגיעה בברך. המבוטח טען שההחרגה חלה רק על הפגיעה הישנה

רכב ניזוק בתאונה. חברת הביטוח שכנעה את המבוטח כי יכניס את רכבו לתיקון במוסך הסדר. המוסך ביצע עבודה רשלנית. המבוטח נאלץ לתקן את התיקון. התתנער המבטחת?

רכבו של המבוטח ניזוק טוטאלית בתאונה.חברת הביטוח שילמה למבוטח תגמולי ביטוח נמוכים מהמחירון. בית המשפט בוחן את חוזר המפקח הקובע מתי אפשר להפחית מהמחירון

כמה שווים, בבית המשפט העליון, חייו של ילד שנהרג בתאונת דרכים או במעשה עוולה?את התשובה נותן השופט אליעזר ריבלין.

המבוטח חתם על הצעת ביטוח ועל הוראת קבע. אולם עד שהמבטחת אישרה את הכיסוי הביטוחי, המבוטח נפגע בתאונה. האם המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח עבור נזקיו מהתאונה?

המבוטח נפגע בתאונה בגבו. חברת הביטוח דחתה את תביעתו, בטענה שהגב הוחרג מהכיסוי הביטוחי. השופט מברר האם הוסכם כי ההחרגה חלה רק על החמרת בעיית הגב הקיימת

המבוטח איבד טבעת יהלום והמבטחת סירבה לשלם. השופט אהוד רקם, מבית משפט השלום בחיפה, דן בשאלה מי חייב להוכיח כיצד נעלמה הטבעת, האם המבוטח או חברת הביטוח?

בית המשפט העליון, חידש הלכה כשקבע כי אדם שניזוק מעוולת נזיקין, זכאי לפיצויים גם עבור שנותיו האבודות. האם ההלכה החדשה חלה גם על תביעות תלויות ועומדות?

לשולחנו של בית המשפט העליון, מגיעה אחת הסוגיות המטרידות את עולם הביטוח : גובה הפיצוי עבור אובדן מוחלט של רכב, האם לפי שווי המחירון או לפי השווי הממשי?

במכבסה המבוטחת ארע נזק, אבל היא התביעה הוגשה לאחר זמן רב. ביהמ"ש העליון דן ממתי זכאית המבוטחת להפרשי הצמדה וגם ריבית מיום הארוע או ממועד מאוחר יותר?

המבוטח נפצע והפך נכה בשעור 60%. בפוליסת "תאונות אישיות" שהחזיק קיימים מספר ראשי נזק. האם קבלת פיצוי לפי אחד מראשי הנזק ממצה את הזכאות לפי הפוליסה?

פוליסות דולריות שמשו מאז ומתמיד כר לחילוקי דעות בין מבוטחים לחברות ביטוח בעיקר בתקופת אינפלציה. בית המשפט העליון הכריע בסוגיה זו בפסק דין שניתן פה אחד

פסק דין חדש ומרענן: השופט רחמים כהן מגיע למסקנה כי בביטוחי נכות מתאונה קיימת לכאורה הטעיית מבוטחים ומאשר תובענה ייצוגית בסוגייה.

המבוטח חזר לביתו ברכב מארחיו בתום סעודה מלווה בשתיית קוניאק. בדרך חש ברע, ביקש מנהגת הרכב לעצור וירד לכביש. רכב חולף פגע בו. חברת הביטוח: זו לא תאונה.

בסוף המשפט התברר כי בידי חברת הביטוח אין נימוק המצדיק את אי תשלום תגמולי הביטוח. האם ראוי להטיל עליה ריבית מיוחדת?

האם חבלה מתנועות סיבוביות וקימה בתנועה חדה מהמיטה מכוסות בביטוח נפגעי תאונות של הביטוח הלאומי?

המבוטח נפגע בתאונה בטרם שולמה הפרמיה הראשונה. האם הביטוח תקף?

המבוטח רכש ביטוח תאונות אישיות עם כיסוי מיוחד לרוכבי אופנוע. כשנזקק לביטוח חברת הביטוח כי תאונה באופנוע לא מכוסה. השופט שי מזרחי דן בסוגיה.

חפץ פגע בגחון רכבו של המבוטח. החפץ גרם לסדק במנוע. כתוצאה מזה התרוקן המנוע משמן וניזוק משום שפעל ללא שמן. האם חברת הביטוח תכסה את הנזק שנגרם למנוע?

השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב דן בשאלה מה גובר, האם הפוליסה שהובטחה למבוטחת או הפוליסה על פי הרשום בה בניגוד להבטחות שניתנו למבוטחת

הסוכן הבטיח תקופת המתנה של 14 יום. בפוליסה רשומה תקופת המתנה של 90 יום. מה גובר? השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד, מביהמ"ש לתביעות קטנות בעפולה מכריעה.

המבוטח שעבד בחיתוך יהלומים חלה במחלת הפרקינסון.
הביטוח הלאומי הכיר בפגיעתו כפגיעת עבודה
חברת הביטוח סברה דווקא שלא מדובר בתאונה

המבוטח נפצע בזמן משחק כדורגל. נקבעו לו אחוזי נכות. חברת הביטוח טענה שלא מדובר בתאונה שהרי הסיכון להיפצע צפוי, ולכן אין כיסוי בפוליסת תאונות אישיות.

נשיא ביהמ"ש העליון, השופט מאיר שמגר, דן בבקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שקבע כי ריב מילולי קשה שגרם להתקף לב, מזכה בתגמולי ביטוח על פי פוליסת תאונות

מ' היה בטוח שהביטוח שרכש מכסה הכל בתחום הלב. כך הבטיח הסוכן. אך כשעבר ניתוח לב ואיבד את יכולתו לעבוד ציפתה לו הפתעה מחברת הביטוח.

הרשמת הבכירה רנה הירש דנה בשאלה האם חברת הביטוח יכולה להחריג כיסוי לכל פגיעה בגב והאם החריג תקף?

האם השופטת סיגל רסלר-זכאי מבית משפט השלום בהרצליה תקבל את טענת חברת הביטוח כי כל אדם שסובל ממחלה מולדת מותו צפוי מראש?

השופט יובל גזית מבית משפט השלום בתל אביב דן בשאלה האם מותר לחברת ביטוח להסתיר חוות דעת עליה היא מסתכמת בדחיית תביעת המבוטח?