"זר לא יוכל לתבוע שוב" - פסקי דין במקרים דומים

המבטחת והמבוטח הגיעו ביניהם להסכם פוליגרף. המבוטח יצא דובר שקר. האם בדיקה זו תקיפה גם לרעת מבטחת אחרת שהגישה תביעת תחלוף (שיבוב) נגד המבטחת הראשונה?

בית המשפט העליון דן בסוגיה העקרונית והחשובה של נטל השכנוע במשפטי ביטוח בכלל ובפרט כאשר דחיית תביעת המבוטח מבוססת על הטענה של הצתה עצמית.

עם שוך הלהבות, נפגעי אסון הכרמל החלו להתמודד עם שיקום נזקי השריפה. הנפגעים יאלצו להתוודע במהרה לזירה בה שולטים חברות הביטוח, החוקרים ועורכי הדין.

חנותו של המבוטח נשרפה. החוקר הראשון של חברת הביטוח לא מצא דבר. החוקר השני העלה חשדות. חברת הביטוח דחתה את התביעה. בית המשפט דן בחשדות.

עסקו של המבוטח נשרף. חברת הביטוח חשדה במבוטח כי הצית את עסקו, אולם ללא כל בסיס בראיות. המבוטח ניאות ללכת לפוליגרף ונכשל. האם חברת הביטוח פטורה מתשלום?

חנותו של המבוטח נשרפה. חברת הביטוח טענה כי המבוטח רמאי וכי הוא הצית את חנותו. אלא שחוקר השריפות מטעם חברת הביטוח הגיע למסקנה שכלל לא היתה הצתה.

האם רשאית חברת ביטוח להטיח במבוטח טענות מרמה ארבע שנים לאחר קרות מקרה הביטוח ובניגוד להנחיית המפקח על הביטוח שלפיה יש להעלותן מייד בהזדמנות הראשונה.

עסק נשרף. בהצעת הביטוח המבוטח תיאר את עסקו כ"מועדון זמר וריקודים בליווי אוכל ושתיה". בפועל הופיעו במועדון חשפניות והתנהל קזינו. האם יש כיסוי ביטוחי?

שוכרת של נכס גרמה ברשלנותה נזקי אש למושכר. חברת הביטוח של המשכירה פיצתה אותה על הנזקים שנגרמו, ותבעה את השוכרת בתביעת תחלוף. בית המשפט העליון דן.

המבוטח הפעיל מועדון חשפניות. למבטחת סיפר שמדובר במועדון זמר העברי. המועדון נשרף. בית המשפט דן בשאלה האם המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח למרות הצהרתו הכוזבת

מועדונם של המבוטחים נשרף. האם העובדה שהמבוטחים לא גילו לחברת הביטוח בטרם עשיית הביטוח שבעבר היה להם סכסוך עם עובדת ושותף תשלול מהם את תגמולי הביטוח?

בית המשפט העליון דן בתוקף הסכם פוליגרף שנערך בין חברת ביטוח לבין בעלי מפעל שפרצה בו שריפה.

שריפה פרצה בבית העסק המבוטח. השופטת מיכל שריר מבית המשפט השלום בהרצליה, בוחנת את טענת חברת הביטוח כי ידו של המבוטח הייתה במעל.

הרכב מורחב של שופטים בבית המשפט העליון דן בנטל ההוכחה הרובץ על המבוטח או על המבטחת במקרה שחברת הביטוח טוענת כי המבוטח ביים פריצה.

בתיק זה בית המשפט העליון דן בגורל זכויותיו של מבוטח תמים אשר שותפו לפוליסה הצית את הנכס המבוטח.

אש פרצה במבנה המבוטח. בטופס הצעת הביטוח ענה המבוטח כי המבנה עשוי מבטון, בעוד גג המבנה היה עשוי פח גלי. האם הצהרת המבוטח נתנה בכוונת מרמה?

חנות הבגדים המבוטחת נשרפה. לבקשת חברת הביטוח המבוטחת הסכימה לעבור בדיקת פוליגרף. לפני קיום הבדיקה התחרטה. האם השינוי בטעמה מחשיד כי ידה היתה במעל?

העסק המבוטח נשרף. חברת הביטוח טענה כי ידם של המבוטחים היתה במעל. בית המשפט דן על מי הנטל להוכיח כי מקרה הבטוח לא בוים על ידי המבוטחים.

שריפה פרצה בבקתת נופש. הכשרה, מבטחת הבקתה, שילמה לבעליה עבור נזקי השריפה. לאחר התשלום, הגישה הכשרה תביעת תחלוף נגד... אורחת בבקתה.

דירת המבוטח נפרצה. הגנב, חברת הביטוח והמשטרה לא כופרים בכך שהייתה פריצה. אף על פי כן הרשמת קבעה כי המבוטח אינו זכאי לפיצוי. איך ייתכן?

בעת חתונת בני הזוג פסק זרם החשמל באולם. גנרטור הגיבוי לא פעל. מבטחת האולם התנערה מאחריות הביטוח לא מכסה פגיעות שלא בגוף הזוג המתחתן.

האם השופטת זהבה אגי מבית משפט השלום בתל אביב תקבל את טענת מגדל כי הצורך בניתוח המבוטח התגלה בתקופת האכשרה לכן היא פטורה מתשלום תגמולי ביטוח?

המבוטח נשדד על ידי שתי בחורות שהזמין לדירתו. חברת הביטוח: הבאת את השוד על עצמך. השופט קידר מבית המשפט השלום דן בשאלה האם היה אשם תורם בהתנהלות המבוטח?

במבנה מושכר פרצה שריפה, כנראה באשמת השוכר. הן השוכר והן המשכיר ביטחו את המבנה. כל אחד בחברת ביטוח אחרת. מי גובר- האם ביטוח כפל או ביטוח התחלוף?

פריצה לבית העסק. חברת הביטוח שילמה לפי הערכת השמאי מטעמה. המבוטח סבר כי קופח ופנה לביהמ"ש. בביהמ"ש הופתע לגלות כי חברת הביטוח מכחישה את עצם קרות הארוע

בית העסק של המבוטחת נשדד. חברת הביטוח טענה כי קלדנית טעתה בהקלדת סכום הביטוח בפוליסה, והמבוטחים ניסו במרמה לנצל את טעות הקלדנית ולכן לא מגיע להם כלום!

המבוטח פנה לחברת הביטוח כדי לקבל הגנה מפני תביעה שהוגשה נגדו. אכן פגעתי בו, הודה המבוטח, אבל הוא מפריז בנזקיו. שניכם שקרנים ולשקרנים אני לא משלמת.

הנגרייה של המבוטח נשרפה ונגרמו נזקים רבים לעסקים סמוכים.בבואו לממש את הפוליסה, הסתבר למבוטח שהכיסוי לצדדים שלישיים הושמט בשנת הביטוח הרלבנטית.

חברת הביטוח הודיעה למבוטחת שלה כי תדון בתביעתה לתגמולי ביטוח רק לאחר סיום חקירת המשטרה. אלא שהמשטרה סיימה את חקירתה רק לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.

חברת הביטוח דחתה את תביעת המבוטחת, אולם שמרה בבטן את טענותיה, כי המבוטחת ביצעה מעשי מרמה והעלימה עובדות. האם רשאית המבטחת לעלות טענות אלו במשפט?

האם חברת ביטוח שהתנדבה לשלם, אם בכלל קיימת כזו, מאבדת את זכויות התחלוף? האם חברת ביטוח חבה עבור התנהגות של עובד, שנאסרה על ידי המעביד?

חברת הביטוח הגישה תביעת תחלוף נגד מי שלפי ממצאי חקירותיה גרם לנזק. התביעה התבססה על פי הרשום בה על דוחו"ת החקירה.אולם במשפט, סירבה לחשוף חקירותיה.