Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

חסך לנכדים והכל ילך לחברת הביטוח

ביום שבו יואב הפך סבא לשלישייה לא היה מאושר ממנו. כשפנה אליו סוכן ביטוח של קבוצת מגדל והציע כי יפתח עבור נכדיו תכנית חסכון היה זה אך מובן מאליו שיואב יסכים.

מגדל בנתה פוליסה עם שילוב מנצח, כך תיאר סוכן הביטוח את מרכולתו. יש בה גם חיסכון וגם ביטוח. אתה משלם מידי חודש 120 שקל. מגדל מפצלת את התשלום. את הרוב היא מעבירה לחיסכון. חלק קטן היא מייעדת לביטוח חיים. אם תתמיד בתשלומים, יוכלו נכדיך בתום 15 שנה לממש את חלומותיהם בעזרת כספי החיסכון. אם חס וחלילה לא תצליח לשרוד עד סוף התקופה, ביטוח החיים יופעל וישלים במקומך את החיסכון.

יואב השתכנע. הוא חתם על הוראת קבע למגדל. הוא שכח מהפוליסה. מגדל לא. באמצעות הוראת הקבע היא גבתה מידי חודש במשך 15 שנה את התשלומים מחשבונו. לנכדים לא סיפר מעולם על תכנית החיסכון. רצה להפתיע אותם. גם מגדל לא אמרה להם דבר.

השנים חלפו. לנכדים מלאו 16 שנה. ביחסם אל יואב חלה תפנית קיצונית. הם ניתקו כל קשר עמו. הם נמנעו מלפגוש בו והפנו אליו כתף קרה.

חלפו עוד שנתיים. יואב נקלע לקשיים ונזקק לכסף. הוא נזכר כי בידי מגדל צבורים כספי החיסכון שלו. הוא פנה למגדל וביקש לקבל אותם לידיו. צר לנו, השיבו אנשי מגדל, הכספים לא שייכים לך. הם שייכים לנכדים אשר מונו על ידך כמוטבים. יואב ביקש לשנות מוטבים. מגדל סירבה. יואב נאלץ לפנות אל בית משפט השלום בראשון לציון.

פתרון המחלוקת תלוי בתשובה לשאלה מה מהות הפוליסה שמכרה מגדל ליואב. ניתוח מרכיבי הפוליסה מראה שיש בה שני מסלולים: קופת חיסכון רגילה כמו בבנק ולצדה ביטוח חיים. במקרה של יואב מסלול הביטוח לא התממש כי תקופת הביטוח חלפה ולא קרה במהלכה מקרה ביטוח. יואב ברוך השם נותר בחיים. לפיכך דיני הביטוח אינם רלבנטיים לפתרון המחלוקת. רק מסלול החיסכון נותר. במסלול החיסכון אין כספים שמקורם במקרה ביטוח (מוות). יש בחיסכון אך ורק כספים שיואב צבר מעמלו. המחלוקת צריכה להיפתר אם כן לפי דיני החוזים הכלליים וחוק המתנה. לפי חוקים אלה, בגלל שהנכדים לא נקבעו כמוטבים בלתי חוזרים וגם לא ידעו על החיסכון, יואב רשאי לחזור בו בכל עת מההתחייבות להעניק להם את החיסכון. הוא היה רשאי להחליף מוטבים ולמגדל לא הייתה ברירה אלא להסכים להחלפה.

אולם נציגי מגדל בדיון הצליחו לשכנע את השופט רפי ארניה כי דווקא דיני הביטוח הם הרלבנטיים. השופט הלך בדרכם ויצא מנקודת הנחה, בניגוד לרשום בפוליסה ולמהותה, שגם כספי החיסכון הם כספי ביטוח למרות שהם נובעים אך ורק מהפקדות המבוטח. כך במקרה של יואב בתום 15 שנה נותר בפוליסה רק החיסכון וזה נצבר מתשלומיו של יואב ולא מתשלום תגמולי ביטוח עקב מוות.

על בסיס נקודת המוצא כי כספי החיסכון הם כספי ביטוח, השופט ארניה המשיך וקבע כי "האירוע המזכה הוא תום תקופת הביטוח", כלומר תום 15 שנות החיסכון. מכאן הדרך לדחיית בקשתו של יואב לשנות מוטבים הייתה קצרה: על פי דיני הביטוח המבוטח יכול להחליף מוטבים כל עוד לא קרה האירוע המזכה. לאחר מכן הזכות לכספי הביטוח מצויה כבר בידי המוטבים. על כן מגדל אינה רשאית להיעתר לבקשתו של יואב לשנות מוטבים. כך פסק השופט ארניה ומחק את בקשתו של יואב לשנות את המוטבים ולקבל את כספי החיסכון. יחד עם זאת, בסוף פסק דינו השופט מודה כי משהו מציק לו. הנה כלשונו: "לא ברור לי מדוע עד היום מגדל לא שילמה לנכדים את הכספים הצבורים בפוליסה. תשובת נציג מגדל לשאלת בית המשפט בדיון בעניין זה הייתה כי לא באה פניה מצד הנכדים. תשובה זו הינה תמוהה: וכי היאך יבקשו את הכספים אם אינם יודעים עליהם?".

ואני מבקש ברשותכם להעלות חשש כי כיום מגדל לא תשלם לנכדים גם אם יפנו אליה. בימים אלה חלפו בדיוק 3 שנים מתום תקופת החיסכון. אם מתייחסים לכספים שנצברו בפוליסה ככספי חיסכון אין עליהם התיישנות. אולם לאור פסק הדין עלולה לעלות טענה מצד מגדל כי מדובר בכספי ביטוח שחלה עליהם התיישנות מקוצרת של 3 שנים. במקרה כזה אצל מי יישאר החיסכון שיואב צבר בזיעת אפו? בוא נקווה שתסריט זה לא יתממש ומגדל לא תשאיר את כספי החיסכון בקופתה.