הרכב המבוטח ננטש ע"י מנורה. בכמה יפוצה המבוטח?

אליהו נסע ברכבו בעיר מגוריו אילת. לפתע החל המנוע לעלות באש. אליהו מיהר לכבות אותו. במקביל התקשר למנורה, שביטחה את הרכב בביטוח מקיף. זו האחרונה מינתה שמאי וזה אישר למוסך באילת לתקן את הרכב בעלות של 11,000 שקל. עד כאן הכל טוב ויפה.

אלא שלאחר התיקון, החל רכבו של אליהו לְהִיכָּבוֹת שוב ושוב במהלך נסיעותיו. בכל פעם הביא אליהו את הרכב לתיקון חוזר במוסך באילת. כך חמש פעמים. לבסוף, הרימו אנשי המוסך ידיים והודיעו לאליהו ולשמאי מנורה כי מדובר בבעיית חשמל שניתן לתקנה אך ורק אצל מומחה במוסך ברעננה.

במהלך הנסיעה אל המומחה, כבה המנוע שוב. אליהו הזמין גרר שהביא את רכבו למוסך ברעננה. המומחה קבע כי בעיית החשמל היא חלק מאירוע מתגלגל. הבעיה נובעת מהאירוע הקודם של נזקי השריפה שלא תוקנו במלואם במוסך האילתי. כעת, כדי לתקן את מערכת החשמל נדרש תשלום נוסף של כ- 40,000 שקל. שמאי מנורה הגיע גם הוא למוסך ברעננה, בדק את הרכב, אך הודיע שמנורה לא תשלם פרוטה נוספת מעבר למה ששילמה למוסך באילת. ואיך נימקה מנורה רשמית את סירובה לשלם את השלמת תיקון מערכת החשמל? בנימוק שהיה מעליב את האינטליגנציה של כל בר דעת: "מנורה כבר סגרה את התביעה". הא ותו לא.

לאליהו לא נותרה ברירה. הוא הבין כי בישראל ללא מערכת המשפט אין כל סיכוי לקבל מחברת הביטוח את מלוא הפיצוי. אליהו הגיש תביעה לבית משפט השלום באילת. התביעה הונחה על שולחנה של השופטת ליאורה אדלשטיין.

מדוע אינכם משלמים למבוטח שלכם את הוצאות תיקון מערכת החשמל, הקשתה השופטת אדלשטיין, הרי המוסך מטעמכם באילת, שלח את המבוטח אל מומחה החשמל ברעננה וזה קבע שתקלת החשמל נגרמה בשל תיקון לקוי של המוסך באילת. הכל נכון, הודתה מנורה, חוץ מהטענה שהתיקון באילת היה לקוי. אם המבוטח מקבל את דעת מומחה החשמל, עליו לתבוע את המוסך ברעננה ולא אותנו.

השופטת אדלשטיין שמעה את העדויות במשפט והגיעה למסקנה הברורה מראש, "היות והמוסך תיקן את הרכב 'מטעם מנורה' היא אחראית גם אם היה תיקון לקוי מטעם המוסך, במיוחד כאשר היא אינה מצרפת אותו כצד שלישי למשפט".

השופטת אדלשטיין הוסיפה וקבעה כי מכיוון שמנורה לא טרחה להביא חוות דעת נגדית לזו של מומחה החשמל במוסך ברעננה, היא סייעה למעשה למבוטח לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי מדובר באירוע מתגלגל שמנורה אחראית לכל נזקיו.

עם זאת, נמנעה השופטת לפסוק לאליהו פיצוי מתאים על הטרטור ועוגמת הנפש שעבר, על אף העובדה שמזה שלוש שנים כתוצאה מהתנהלות מנורה, עומד רכבו במוסך ברעננה כאבן שאין לה הופכין. "גם למבוטח ישנה אחריות מסוימת לנזקים", פסקה השופטת, "לכן סכום הפיצוי עבור עוגמת הנפש הועמד על 4,000 שקלים בלבד". מדוע גם למבוטח אחריות? זאת השופטת לא פרטה.

לא נותר אלא לצטט את דברי השופט מישאל חשין המנוח שתיאר באחד מפסקי הדין שלו את פערי הכוחות בין חברת הביטוח לבין המבוטח הפשוט: "זו מן הנפילים והוא מקטני ארץ וקטני ארץ, חכמים מחוכמים ככל שיהיו אין בכוחם לעמוד כנגד הנפילים". נראה כי אצל חלק משופטינו המבוטחים הפכו לנפילים וחברות הביטוח הפכו לקטני ארץ, אחרת אי אפשר להבין את הסלחנות כלפי הנפילים המתעללים כך בקטני ארץ.