חסרונותיה של מכונית צמודה

מכונית צמודה שמעמיד המעביד לרשות העובד נחשבת בונוס רציני, עד כדי סמל סטטוס. אלא רישום זה של הרכב על שם המעביד עלול להתברר בעת תאונת דרכים כחסרון לעובד וכיתרון לחברת הבטוח של הרכב.

עובד הנפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, למשל בדרך לעבודה, זכאי לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. אם נזקו עולה על הגמלאות, הוא זכאי לתבוע את ההפרש ממבטחת הרכב בבטוח חובה.

במקביל גם המוסד לביטוח לאומי זכאי לתבוע מחברת הבטוח החזר כל הגמלאות המשולמות על-ידו לעובד הנפגע.

כאשר גמלאות המוסד מכסות את מלוא נזקו של העובד לכאורה לא זכאי העובד לכל תוספת שהיא מחברת הבטוח. אלא שכאן נתן חוק הבטוח הלאומי מעין הטבה לעובד.

בכל מקרה הוא יהיה זכאי ל- 25 אחוז מסך כל נזקו כפי שנפסק לו בתביעה כנגד חברת הבטוח.

להלכה זו נקבע חריג מפורסם בתחילת שנת 1990 על ידי השופט שלמה לוין בבית המשפט העליון. החריג חל כאשר הרכב הוא בבעלות המעביד.

חריג זה עלה לדיון פעם נוספת לפני מספר ימים בפני נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר.

רפאל מזרחי, חבר קואופרטיב דן, נמחץ על-ידי אוטובוס בבעלות הקואופרטיב, בעת שהחליף אחד מגלגליו בשל תקר. מזרחי סבל מ- 100% נכות. במשפט נגד חברת הסנה, שביטחה את האוטובוס, התברר כי סכום הגמלאות להן זכאי מזרחי מהמוסד לביטוח לאומי עולה על גובה הפיצויים שבית המשפט המחוזי פסק לו, בסך של 870,000 ש"ח נכון להיום.

לפיכך ביקש מזרחי כי יינתנו לו לפחות 25 אחוז מנזקו, דהיינו כ- 217,000 ש"ח.

השופט שמגר חזר והבהיר כי במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, בה נפגע עובד על-ידי שימוש ברכב שבעליו הוא המעביד אין המוסד לבטוח לאומי ראשי לחזור על המעביד בתביעה לשיפוי על סכום הגימלה המשתלם לנפגע. באותה מידה אין המוסד לבטוח לאומי רשאי לחזור על המבטח של המעביד.

כאן העלה מזרחי את הטענה שבהיותו חבר קואופרטיב אין הוא עובד שלה.

השופט שמגר דחה את הטענה. אין מקום להבחין בין עובד הקואופרטיב לבין עובד של גוף אחר. עובדת היותו של מזרחי חבר בקואופרטיב איננה גורעת מהיותו עובד שלה ומהיות הקואופרטיב מעביד שלו.

הקואופרטיב משלם עבור מזרחי דמי בטוח לאומי לכן אין המוסד זכאי לשיפוי מהקואופרטיב במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. העדר זכאות זו לשיפוי היא העומדת ביסוד שלילת זכאותו של הניזוק העובד - ל- 25 אחוז מהפיצויים בתביעה נגד המעביד והמבטחת שלו.

התוצאה היא אם כן שמזרחי הפסיד סכום של כ- 217,000 ש"ח אותם היה מקבל אילו הרכב ממנו נפגע לא היה בבעלות מעבידתו. חברת הסנה לעומת זאת יצאה ללא כל פגע, הן ביחסיה עם המוסד לביטוח לאומי והן ביחסיה עם מזרחי.